נובאיה זמליה (ברוסית: Новая Земля, "הארץ החדשה") היא ארכיפלג (קבוצת איים) בצפון רוסיה, באוקיינוס הקרח הצפוני.
הארכיפלג כולל שני איים גדולים עיקריים, סֶבֶרנִי (הצפוני) ויוּז'נִי (הדרומי). הם מופרדים במצר מטוצ'קין ויש סביבם איים קטנים נוספים. שטחו הכולל כ־90,650 קמ"ר. נובאיה זמליה מפרידה בין ים ברנץ לים קארה.
האיים הרריים מאוד. מבחינה גאולוגית הם המשך של הרי אורל, ופסגות רבות מגיעות עד כ־1,070 מטר. האי הצפוני מלא קרחונים, גושי קרח גדולים שנעים לאט. האי הדרומי רחב וטונדרה, שטח קר עם צמחיה נמוכה וללא עצים. בין המשאבים הטבעיים יש נחושת, אבץ ועופרת. יש אוכלוסייה קטנה שמחייהה מדיג וציד כלבי ים.
נובאיה זמליה שייכת מנהלית למחוז ארכנגלסק ברוסיה. ידוע מעט על האוכלוסייה המקורית. סוחרים מנובגורוד הגיעו לכאן כבר במאה ה־11 או ה־12. חיפושים אחר מעברים ימיים משכו לביקורים מאירופה; מבקרים מוקדמים כוללים את יו ווילובי (1553) ואת וילם ברנץ, אשר ב־1596 הקיף את קצה האיים ומיפה את החוף המערבי. במחצית הראשונה של המאה ה־19 ביקר חוקר רוסי בולט, פיודור ליטקה. ב־1870 הובאו לאי כמה משפחות ניינתיות (נֶנֶץ') כדי לחזק את החזקה הרוסית.
בשנות ה־50 של המאה ה־20 הוקם באתר מתקן לניסויים גרעיניים. היו במקום שלושה אתרים עיקריים, וחלק גדול מהארכיפלג הוגדר רשמית כשטח ניסויים. באוקטובר 1961 הופעלה באתר C "פצצת הצאר", פצצה תרמו־גרעינית (פצצה שמקורה באנרגיה שמשתחררת משינוי מבנה בתוך אטומים), שתוכננה לעוצמה של 100 מגה־טון. העוצמה הורדה ל־50, 57 מגה־טון כדי לצמצם נשורת רדיואקטיבית (אבק גרעיני מסוכן).
הפצצה הוטלה ממטוס Tu‑95 ששונה במיוחד ולבוש בצבע לבן. היא הוצנחה ממעל 10,500 מטר, הושארה לרדת עד כ־4,000 מטר, ואז התפוצצה. ניסויים נוספים נערכו בחלקים אחרים של האיים במשך שנות המלחמה הקרה.
בשנות ה־80 וה־90 חל שינוי: מדיניות הגלאסנוסט אפשרה דיון על השפעות סביבתיות, ופעילים כמו גרינפיס הפגינו בדרישה להפסיק ניסויים אלו. לאחר קריסת ברית המועצות מספר הניסויים פחת משמעותית. כיום מתקיימים במקום מחקרים מצומצמים בעיקר במצר מטוצ'קין.
נובאיה זמליה היא קבוצת איים בצפון רוסיה. ארכיפלג זה נמצא באוקיינוס הקרח הצפוני.
יש שני איים עיקריים: סֶבֶרנִי (הצפוני) ויוּז'נִי (הדרומי). הם מופרדים במצר קטן שנקרא מטוצ'קין. כל האיים יחד תופסים כ־90,650 קמ"ר.
האיים גבוהים והם המשך של רכס הרי אורל. באי הצפוני יש קרחונים, שכבות קרח גדולות. האי הדרומי הוא טונדרה, שטח קר עם צמחיה נמוכה וללא עצים. יש משאבים כמו נחושת, אבץ ועופרת. חיים כאן מעט אנשים. הם עוסקים בדיג וביצירת פרנסה מדגים ובחיות ים.
הסוחרים מרוסיה הגיעו לכאן כבר לפני מאות שנים. בשנת 1596 מיפה הימאי וילם ברנץ את חלק מהחוף.
בשנות ה־50 הוקם במקום אתר לניסויים בפצצות גרעיניות. באוקטובר 1961 הופעלה כאן "פצצת הצאר". זו הייתה פצצה מאוד גדולה מסוג תרמו־גרעינית. תרמו־גרעינית היא פצצה חזקה שמקבלת כוח משינוי בתוך חלקיקי האטום. הפצצה תוכננה לעוצמה גדולה, אך הורידו את העוצמה לכ־50, 57 מגה־טון כדי למנוע הרבה אבק רדיואקטיבי.
הפצצה הוטלה ממטוס מיוחד מסוג Tu‑95. אחרי שנות ה־80 וה־90 ניסויים כאלה פחתו. כיום יש רק מחקרים קטנים במצר מטוצ'קין.
תגובות גולשים