נווה (בערבית: נַוָא) היא עיר בדרום סוריה, במחוז דרעא. מתגוררים בה מעל 60,000 תושבים. העיר שוכנת ברמת הגולן, בגובה כ-575 מטר מעל פני הים, קרובה לגבול עם ישראל (הקו הסגול) ולכביש הראשי שמחבר את קוניטרה עם ערי החורן.
נווה הייתה במקורות הרומיים והארוכים יותר בימי המשנה והתלמוד מרכז יהודי חשוב ובירת חבל הבשן. בתקופה זו זוהתה כעיר גדולה של יהודים, והחכמים שלה כונו "רבנן דנוה". נזכרים קשרים עם רבי יהודה הנשיא (מנהיג יהודי מפורסם של אותה תקופה) ובעלי משנה ותלמוד שמשתייכים לאזור.
העיר התפרסמה גם בלשון המקומית: דיברו שם ניב ארמי מיוחד, שנקרא "לשון ניוותי" (ניב = צורת דיבור מקומית). חפירות מהמאה ה-19 חשפו עדויות יהודיות ברורות, בין היתר סמלי מנורה, שרידי בית כנסת עם משקופים מעוטרים וכתובות בעברית ובארמית. נמצאה גם מצבת קבורה בעברית המתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11, מה שמרמז על רצף קהילה יהודי באזור.
בימי הביניים ובתקופה המוסלמית המשיכה להיות לנווה חשיבות מקומית. הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי ציין מסורות מקומיות, ובחפירות נמצאו עדויות המשייכות את המקום למסורת עתיקה.
בסוף ימי השלטון העות'מאני ובהמשך בתקופת המנדט הצרפתי ובמדינת סוריה המודרנית, התיישבו באזור אוכלוסיות צ'רקסיות, טורקמניות וערביות.
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה הפכה נווה לאחד ממעוזי המורדים נגד שלטון בשאר אל-אסד. העיר ספגה הפצצות כבדות, חלק מהתושבים נמלטו ונגרם לה נזק רב.
נווה (בערבית: נַוָא) היא עיר בדרום סוריה. גרים בה יותר מ-60,000 אנשים. העיר נמצאת על רמת הגולן. רמת הגולן = אזור גבוה ליד ישראל. גובה העיר כ-575 מטר מעל הים. היא קרובה לגבול עם ישראל ולכביש ראשי.
לפני אלפי שנים נווה הייתה עיר יהודית גדולה. היה שם בית כנסת. בית כנסת = בית תפילה של יהודים. חוקרים שמו לב לסמלי מנורה וכתובות בעברית ובארמית. מנורה = סמל יהודי בצורת קשתות נרות. גם נמצאה מצבה ישנה מהמאה ה-11, שמראית שאנשים יהודים חיו במקום זמן רב.
מאוחר יותר גרו במקום גם תושבים צ'רקסים, טורקמנים וערבים. בזמן המלחמה הגדולה בסוריה העיר נפגעה. אנשים רבים ברחו ובניינים ניזוקו.
תגובות גולשים