נוירופסיכולוגיה היא מדע יישומי שבוחן כיצד פגיעות או תפקוד של המוח קשורים להתנהגות ולתהליכים קוגניטיביים. תהליכים קוגניטיביים הם פעולות כמו זיכרון, קשב ולשון. המחקר משלב נתונים מנוירוביולוגיה, מדע החוקר את המוח ברמה ביולוגית, ושיטות מחקר פסיכולוגיות עם נבדקים ומבחנים. את התחום ייסד אלכסנדר רומנוביץ' לוריא. חוקרים מודרניים, כמו מארק סולמס וקרן קפלן-סולמס, בנו על מיפויו והוסיפו ממצאים חדשים.
נוירופסיכולוגים עובדים בין מדעי המוח לפסיכולוגיה קוגניטיבית. בהיבט הקליני הם קרובים לנוירולוגיה ולפסיכיאטריה ולעבודות שיקום כמו ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. בפן היישומי הם תורמים לעיצוב מערכות אדם-מכונה ולמחקר ביצועים. העבודה כוללת חקירה של עיבוד מידע במוח, אבחון וטיפול באובדנים קוגניטיביים שנרכשו ובכשלי התפתחות.
הייחוד של התחום הוא ניסוח תופעות גם במונחים פסיכולוגיים וגם במונחים נוירולוגיים. לכן נדרש ידע בניורואנטומיה (מבנה המוח), נוירוכימיה (חומרים בכימיה של המוח), נוירופיזיולוגיה (איך המוח פועל) ופסיכולוגיה קוגניטיבית. ההכשרה המקובלת היא ברוב המקרים דוקטורט רב־תחומי.
הבסיס להנחות של קשר מוח־התנהגות הונח במאה ה-19 על ידי חוקרים בולטים, כמו פול ברוקה וקרל וורניקה. קפיצה משמעותית במחקר התרחשה בשנות ה-90 עם פיתוח דימות המוח דינאמי: PET ו-fMRI. טכנולוגיות אלה מראות היכן במוח יש פעילות בזמן ביצוע מטלות, בעוד ששיטות ישנות כמו רישום חשמלי (EEG) נותנות מידע על תזמון הפעילות. צירוף הדימות והרישום החשמלי יחד עם מודלים חישוביים חיזק מאוד את המחקר והקליניקה הנוירופסיכולוגית.
בישראל אין עדיין חקיקה המסדירה רישוי לעיסוק קליני בנוירופסיכולוגיה. קיימת מחלוקת אם להכיר בהכתחלה כהתמחות בפסיכולוגיה או להרחיב את ההגדרה לכלל בוגרי תוכניות מוח, התנהגות. כיום המעמד נבחן לפי השכלה ורקע מקצועי, כפי שנעשה בהמלצות של גופים מקצועיים בינלאומיים.
נוירופסיכולוגיה בודקת איך המוח קשור להתנהגות. המוח הוא האיבר ששולט במחשבות, בזיכרון ובתנועה. נוירופסיכולוגים בוחנים אנשים בריאים ובחולים כדי להבין בעיות של זכירה, קשב ודיבור.
העבודה חולקת בין מדעים שונים. היא קרובה לנוירולוגים ורופאים, ולעיתים עובדת עם מטפלים שמסייעים לשיקום. החוקרים משתמשים בצילומי מוח מיוחדים, שמראים פעילות מוחית בזמן שמבצעים מטלות.
הבסיס לתחום נולד במאה ה-19 עם חוקרים חשובים. בשנות ה-90 הגיעו מכונות צילום חדשות למוח. זה עזר להבין איפה במוח פעילים בעת חשיבה.
בישראל עדיין אין חוק ברור שמסדיר מי יכול לקרוא לעצמו נוירופסיכולוג. כיום מסתכלים בעיקר על ההשכלה וההכשרה של האדם.
