"נוסח ספרד" הוא נוסח תפילה שאימצה תנועת החסידות במזרח אירופה. מדובר בשילוב של יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות קבליות (קבלה = מסורת מיסטית יהודית). הנוסח אינו אחיד; יש סידורים שנוטים יותר לספרדים ואחרים יותר לאשכנזים. לפעמים משתמשים גם בשמות אחרים כמו "נוסח החסידים" או "נוסח סְפַרְד" כדי להבדיל ממנו את נוסח יהודי ספרד.
מייסדי החסידות רצו להתפלל לפי נוסח האר"י (כינוי לשיטות תפילה שבאמתחת החסידות שקושרות לקבלה). הם לא החליפו לחלוטין את נוסח אשכנז, אלא הכניסו לתוכו הגהות וכוונות לפי מה שלימדו את תלמידיו של האר"י, ובמקביל אימצו אלמנטים מספרדים. כך נוצרה סוג של סינתזה בין שני המנהגים.
מחקר מודרני מראה שהנוסח שהתקבל אינו בהכרח זה שאותו האר"י עצמו נהג לומר. הסידור עליו התבססו חלק מהשינויים נדפס בוונציה בשנת 1524, וכאשר משלבים אליו מה שלימדו על פי תלמידיו של האר"י, התוצאה קרובה לנוסח שמקובל אצל הספרדים ועדות המזרח.
מאוחר יותר, הרב שלמה גורן קבע בסידור של צה"ל את נוסח ספרד כנוסח אחיד, כפתרון פשרה בין עדות שונות. נוסח זה נכנס גם לבתי ספר ומוסדות דתיים־ממלכתיים, ולכן רבים, במיוחד בציונות הדתית, התרגלו להתפלל בו.
הנוסח השתנה במידה שונה בחסידויות שונות. הבעש"ט (מייסד החסידות) כנראה התפלל בנוסח אשכנז, והשינויים שהובילו ל"נוסח ספרד" קרו בעיקר בדור השני של חסידים. יש חסידויות, כמו בעלז ודושינסקיא, שנשארו קרובות לנוסח אשכנז, בעוד אחרות קיבלו שינויים קבליים ומנהגיים משלהן. לדוגמה, בחסידי צ'רנוביל נשמר ביטוי מיוחד בקדיש.
חוקרי לשון ורבנים טוענים שהנוסח משובש לפעמים מבחינה לשונית. מקור הבעיה היה בהדפסות הראשונות של הסדרים: לפעמים הוצגו שתי נוסחאות בצורה שבה אחת הופיעה בסוגריים. המתפללים קראו את שתי הנוסחאות ביחד, וכך נוצרו נוסחים משולבים שלא תקפו מבחינה דקדוקית. דוגמה לכך היא חיבור שתי נוסחאות בתפילת שמונה עשרה לצורה שלא נכונה לשונית.
הביקורת הובילה להוצאה של מהדורות מתוקנות. בין התיקונים הבולטים הייתה מהדורתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, שאימצה נוסח מדויק יותר ועברה שינויים קלים עד למה שנדפס בסידור "רינת ישראל".
נוסח ספרד שומר בעיקר על הפיוטים של נוסח אשכנז, בשל מוצא החסידות במזרח אירופה. החריג הוא סדר מסוים במוסף יום הכיפורים, שבו חלק מהחסידים אימצו סדרים אחרים. בחלק מהמקומות הודפסו שתי הנוסחאות זו לצד זו, וכך נותרו אפשרויות שונות בקהל המתפללים.
נוסח ספרד הוא דרך מיוחדת להתפלל. זה שילוב של שתי דרכים ישנות: דרכי הספרדים ודרכי האשכנזים. יש גם השפעות מהקבלה (קבלה = רעיונות מיסטיים).
החסידים, קבוצה של יהודים שהקימו תנועה חדשה, רצו להכניס לכוונות תפילה שלהם רעיונות מהקבלה. הם לקחו חלקים משני המנהגים ויצרו נוסח חדש שמחבר ביניהם. לכן הוא נקרא "נוסח ספרד", אך זה לא אותו נוסח שבו התפללו יהודי ספרד.
הרבנים והחוקרים ראו שהנוסח השתנה בדורות שונים. כמה מוסדות בישראל וקבוצות כמו בני עקיבא משתמשים בנוסח זה.
יש הבדלים בין קהילות שונות. חלקן נשארו קרובות לנוסח האשכנזי. אחרות אימצו יותר מהשינויים הקבליים. לכן כל סידור מעט שונה.
בהדפסות הראשונות היו לפעמים שתי אפשרויות כתובות אחת אחרי השנייה. אנשים אמרו את שנייהן יחד בטעות. זה יצר משפטים מוזרים לשון. אחר כך הודפסו מהדורות מתוקנות.
הפיוטים הם שירים תפילה. בנוסח ספרד שמרו רוב הפיוטים של האשכנזים. רק במקומות מסוימים שינו את הסדר או הציעו שתי אפשרויות.
תגובות גולשים