נוסחת דרייק

נוסחת דרייק, שמכונה גם "משוואת דרייק", פותחה על ידי האסטרונום פרנק דרייק ב־1960.
מטרתה להעריך כמה ציוויליזציות בגלקסיית שביל החלב יכולות לתקשר ברדיו עם האנושות.
N = R* × f_p × n_e × f_l × f_i × f_c × L
הנוסחה מחשבת מכפלה של גורמים. כל גורם מייצג שיעור או מספר שקשור לכוכבים, לכוכבי לכת ולסיכוי להתפתחות חיים.
דרייק התייעץ עם מדענים במגוון תחומים. לפי בחירות שונות של הפרמטרים, הוא קיבל אומדנים שנעו ממספר ציוויליזציות מועט עד כ־50 מיליון.
אחד הפרמטרים שעודכן בעשורים האחרונים הוא f_p, החלק מהכוכבים שיש להם מערכת פלנטרית (מערכת כוכבי לכת).
עד שנת 2019 התגלו כ־3872 כוכבי לכת חוץ־שמשיים (כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש) בכ־1200 מערכות שונות.
ב־18 באפריל 2018 שוגר טלסקופ החלל TESS, שהחליף חלקית את קפלר. TESS שיפר את יכולת וזמן הזיהוי של כוכבי לכת חיצוניים.
כך גדל הסיכוי לגלות כוכבי לכת דמויי ארץ שעליהם עשויה להתקיים ציוויליזציה תבונית (תבונית = בעלי חשיבה מורכבת).
בספר "כדור הארץ הנדיר" (2000) מציעים פיטר ווארד ודונלד בראונלי גישה שונה. הם טוענים שחיים פשוטים, כמו חיידקים, נפוצים.
חיים מורכבים ובעלי תבונה הם, לדעתם, נדירים עד מאוד. לפי ההיפותזה שלהם, טעות בחישוב דרייק נובעת מהנחה שאזור מתאים סביב כוכב מספיק להיווצרות חיים מורכבים.
ווארד ובראונלי מציעים לבחון כל אחת מתכונותיו של כדור הארץ ולהעריך מחדש עד כמה כל תכונה חשובה לקיום חיים.

פרנק דרייק בנה נוסחה ב־1960 כדי להעריך כמה חברות חכמות יש בגלקסיה.
המטרה הייתה למצוא כמה ציוויליזציות יכולות לדבר איתנו ברדיו.
הנוסחה מחשבת הרבה גורמים שמספרים על כוכבים וכוכבי לכת.
דרייק שאל מדענים שונים וקיבל תשובות שונות. הוא קיבל אומדנים ממעט חברות ועד מיליונים.
פרמטר אחד חשוב הוא כמה כוכבים יש להם כוכבי לכת סביבם.
עד 2019 גילו מדענים כ־3872 כוכבי לכת מחוץ לשמש שלנו, בכ־1200 מערכות.
ב־18 באפריל 2018 שוגר הטלסקופ TESS. הוא עוזר למצוא כוכבי לכת חדשים.
זה מגדיל את הסיכוי למצוא כוכבי לכת דמוים לכדור הארץ, שבהם אולי ייתכן חיים חכמים.
בספר "כדור הארץ הנדיר" משנת 2000 טוענים שפשוטים כמו חיידקים נפוצים.
אבל יצורים מורכבים וחכמים נדירים יותר. הם אומרים שצריך לבדוק הרבה תכונות של כדור הארץ כדי להבין זאת.