פרנסואז סאגאן (Françoise Sagan; 1935, 2004) הייתה סופרת, מחזאית ותסריטאית צרפתייה.
נולדה כפרנסואז קוארה במחוז לוט ב-1935. בילדותה עברה לליון, ולאחר מכן גדלה בפריז. ב-1954, בגיל 18, פרסמה את רומן הבכורה שלה, Bonjour Tristesse (שלום לך, עצבות), וזכה להצלחה בינלאומית מיידית. שם העט שלה נלקח מדמות אצל מרסל פרוסט.
הרומן זכה בפרס המבקרים של 1954, ומר פרנסואה מוריאק שיבח אותו, תוך שהוא מתאר את הכותבת כ"מפלצת מקסימה".
באותה תקופה כתבה גם סדרת כתבות מטיולים באיטליה, וביקרה בניו יורק לשם קידום הספר.
בשנות ה-50 הצליחה ספרותית ולחייה היו מפוארים: מועדונים, קזינו ומכוניות ספורט. ב-1957 נפצעה קשה בתאונת דרכים ושקעה לתקופה בקומי (תרדמת). בעקבות התאונה התפתחה תלות במשככי כאבים ושתייה.
ב-1960 נסעה לקובה כדי לסקר את עליית קסטרו. היא גם חתמה על "מנשר ה-121", תמיכה בעצמאות אלג'יריה. ארגוני מתנגדים תקפו את משפחתה; מטען הונח בבית הוריה לגרימת נזק.
ב-1962 נישאה לרוברט וסטהוף, ולזוג נולד בנה דני. ב-1958 נישאה זמנית לגי שלר ואז התגרשה.
בשנות ה-60 כתבה בעיקר מחזות. חלקם זכו להצלחה, אחרים לכשלונות. אחר כך חזרה לכתיבת רומנים. ב-1971 היא חתמה על "מניפסט ה-343" של נשים שהצהירו שהן עברו הפלה מלאכותית.
ספריה קצרים יחסית, וממשיכים לעסוק בנושאים של אהבה, כמיהה לאושר ועצב. היא שמרה על סגנון הרומן הפסיכולוגי של המסורת הצרפתית, אף כאשר ה"רומן החדש" הפך לפופולרי. רבות מיצירותיה עובדו לסרטים.
ב-1980 התיידדה עם הנשיא פרנסואה מיטראן ונלוותה לו במסעות מסוימים. ב-1985 איבדה הכרה בנסיעת נשיא בבוליביה והוחזרה לצרפת. בעשורים שלאחר מכן הורשעה במספר תיקים של שימוש בסמים. ב-2002 עמדתה לדין בעבירות מס ונגזרה עליה שנת מאסר על תנאי וקנס; התמלוגים שלה נכלאו על ידי רשויות המס, מה שהביא לקשיים כלכליים.
פרנסואז סאגאן מתה ב-24 בספטמבר 2004 באונפלר, בגיל 69, ממחלה שנקראת קריש דם בריאה (קריש דם החוסם כלי דם בריאה). נשיא צרפת ז'אק שיראק הוקיר את תרומתה לספרות. על פי שמועה, דמותה של מרגו טננבאום בסרט משפחת טננבאום הושפעה במקצת ממנה.
היא הייתה נשואה פעמיים והתגרשה. בנה היחיד הוא דני. שמרה על קשרים אינטימיים עם פגי רוש ואניק גאלה. אהבה את ארצות הברית ונראתה שם בחברה של טרומן קאפוטה ואווה גרדנר.
כתבה רומנים, מחזות, סיפורים קצרים, מילים לשירים ותסריטים. פרסמה כמאה ועשרים שנות יצירה פעילה עד אמצע שנות ה-90.
נושאי הליבה ביצירתה הם אהבה, כמיהה לאושר ועצב. הדמויות שלה צעירות לעתים ונאבקות בין תשוקה לצדק פנימי. מעשי האהבה מתוארים בקצרה, אך הרבה דגש ניתן למחשבות ולרגשות של הגיבורים. השיחות בין הדמויות נוטות נימות אקזיסטנציאליסטיות, והסגנון נשאר קרוב לרומן הפסיכולוגי המסורתי בצרפת.
פרנסואז סאגאן (1935, 2004) הייתה סופרת צרפתייה. סופרת = מישהי שכותבת ספרים.
נולדה בשם פרנסואז קוארה. בגיל 18 כתבה ספר מפורסם בשם "שלום לך, עצבות". הספר זכה להצלחה רבה.
היא טיילה, כתבה כתבות ועבודות שונות. ב-1957 נפצעה בתאונה והייתה חולה זמן מה. אחרי התאונה היא לקחה תרופות והתקשתה.
היא חתמה על מסמכים פוליטיים חשובים. אחד מהם תמך בעצמאות אלג'יריה. משפחתה נפגעה בגלל זה.
נשואה פעמיים. נולד לה בן בשם דני. היו לה חברות קרובות, כמו פגי רוש.
כתבה רומנים (ספרים על אנשים), מחזות (הצגות) וסיפורים קצרים. הספרים שלה מדברים הרבה על אהבה ורגשות.
הנושא החוזר בספריה הוא אהבה. היא כתבה על געגועים לאושר ועל עצב.
הדמויות שלה חושבות הרבה ונותנות משקל להרגשות אחרי מעשי אהבה.
היא מתה ב-2004 בגיל 69. מוות זה נגרם מקריש דם בריאה. קריש דם = פקק בתוך כלי דם שמפריע לדם לזרום.
