נוסטלגיה היא געגוע והתרפקות על העבר, בדרך כלל תוך אידיאליזציה, הצגה של העבר כטוב יותר ממה שהיה.
המונח נטבע ב-1688 על ידי יוהנס הופר, רופא שווייצרי, כדי לתאר מצב אצל חיילים שהתרחקו מביתם. מקור השם במילים היווניות נוסטוס (שיבה הביתה) ואלגוס (כאב). בתחילה ראו בנוסטלגיה סוג של מחלה, אך מאז המאה ה-19 הפסיקו לתאר אותה כך.
נוסטלגיה קשורה בדרך כלל לזיכרונות הילדות. ביקור במקומות הילדות משיב רגשות וגעגועים נעימים. הזיכרון מסנן דברים לא נעימים, מצרף זיכרונות טובים ולעתים מוסיף נופך רומנטי. כך נוצר תמונה ערטילאית של העבר, שמרגיעה מול המציאות של ההווה.
לנוסטלגיה גם היבט תרבותי: אופנות רטרו מחזירות סגנונות ישנים למודעות. אנשים מחתרים לשורשים משפחתיים באמצעות כתיבת אילנות יוחסין, חיפוש בארכיונים וטיולים. צעירים נוטים להתחבר לרטרו כדי לבדל את עצמם או להתגעגע לדבר שמעולם לא חוו.
גם סופרים משתמשים בנוסטלגיה. עלי מוהר, למשל, כתב טורים על תל אביב של שנות ה-50 וה-60, והשתמש בזכרונות ובמשורר נתן אלתרמן כדי לעורר תחושות נוסטלגיות רבות־משמעות.
נוסטלגיה זה געגוע לעבר. זה כשמישהו מתגעגע למה שהיה בעבר. אידיאליזציה היא לראות את העבר כיותר טוב ממה שהיה באמת.
המילה הומצאה ב-1688 על ידי רופא בשם יוהנס הופר. שם המילה מורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס, חזרה הביתה, ואלגוס, כאב. פעם חשבו שנוסטלגיה היא מחלה. היום לא קוראים לה כך.
נוסטלגיה קשורה לזיכרונות הילדות. כשבאדם מבקר במקום הילדות הוא יכול להיזכר ולהרגיש חם ונעים. המוח לעיתים מוחק את החלקים הרעים של הזיכרון ומשאיר בעיקר את הטוב.
יש גם אופנה שנקראת רטרו. רטרו, זה סגנון ישן שחוזר להיות פופולרי. צעירים אוהבים רטרו כי זה עוזר להם למצוא סגנון או לגלות דברים שהוריהם חוו.
הסופר עלי מוהר כתב על תל אביב של פעם. הוא השתמש בזיכרונות האלה כדי לתאר את העיר ערבוב של עצב והומור.
תגובות גולשים