נחליאל

נחליאל היא התנחלות בעלת אופי חרדי-לאומי, כלומר קהילה דתית-לאומית, במערב בנימין. היא שייכת למועצה אזורית מטה בנימין (רשויות מקומיות אזוריות). היישוב נמצא על כביש 450 בין נווה צוף וטלמון, בסמוך לכפר הפלסטיני ביתילו. היישוב בנוי על פסגת הר בגובה כ־600 מטרים. גרו בו כ־170 משפחות.

בתחילה נקרא היישוב "נאווה" או "אילנית". השם שונה לנחליאל על שם ספר של ד״ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של תנועת פועלי אגודת ישראל (תנועה דתית). שם הספר נלקח מפסוק בספר במדבר: "וממתנה נחליאל".

הקמת היישוב אושרה ב־22 ביולי 1984, יום לפני הבחירות לכנסת ה־11, יחד עם שישה יישובים נוספים. עם האישור הוקם היישוב במהירות, לעתים לפני הקמת תשתיות, כדי לקבע עובדות בשטח. לאחר הקמת ממשלת האחדות הוכרו היישובים על ידי הממשלה.

בהתחלה היישוב היה קטן. ב־1985 חיו בו כ־10 משפחות, ובמאי 1990 היו כ־15, 30 משפחות. בשנת תש"נ (1990) הגיעו משפחות חסידי חב"ד ונפתחה ישיבת חב"ד. בעקבות זאת אוכלוסיית היישוב השתנתה בהדרגה, והיום הוא נושא אופי תורני-קהילתי עם דגש על צמיחה ופיתוח האווירה הקהילתית.

בנחליאל יש בתי כנסת וישיבה. יש גם מקוואות, מקווה הוא אמבט לטהרה דתית. ביישוב מכולת, פעילויות לנוער בנים ונוער בנות, חוגים לילדים ולנשים, משחקיה וערבי נשים. מתקיימות התוועדויות של חב"ד ושיעורי תורה, הלכה וחסידות בימות החול, בשבתות ובחגים. לאורך השנים נבנו בתים קבע, וכעת נוספו קרוואנים למגורים זמניים ויחידות דיור להשכרה.

נחליאל היא קהילה דתית קטנה על גבעה במערב בנימין. יש בה כ־170 משפחות. היא נמצאת על כביש 450 בין נווה צוף וטַלמון.

בהתחלה קוראים לה נאווה או אילנית. אחרי כן קראו לה נחליאל, לפי ספר של דוקטור יצחק ברויאר. השם מגיע מפסוק בתנ"ך.

הקמת היישוב אושרה ב־22 ביולי 1984. הקימו אותו במהירות, אפילו לפני שהיו כל התשתיות. בתחילה היו מעט משפחות, כחמש עד עשר בערך. ב־1990 הגיעו משפחות של חסידי חב"ד והוקמה ישיבה של חב"ד. עם הזמן היישוב גדל והפך לקהילה תורנית.

יש בנחליאל בתי כנסת וישיבה. יש גם מקוואות. מקווה הוא אמבט מים לטהרה מיוחדת. יש מכולת קטנה, פעילויות לנוער וחוגים לילדים ולנשים. יש קרוואנים למגורים זמניים ודירות להשכרה.