ניב (סיווג שפה)

'ניב' או 'דיאלקט' הוא גרסה מיוחדת של שפה שמדוברת על ידי קבוצה מסוימת.

הגבול בין שתי שפות לבין שני ניבים של אותה שפה מטושטש. ההבדל לא נקבע תמיד על ידי הלשון בלבד, אלא גם על ידי סיבות חברתיות ופוליטיות. יש ביטוי מפורסם שאומר ששפה היא "דיאלקט שיש לו צבא וצי". אחד הקריטריונים הבלשני הוא הבנה הדדית (Mutual Intelligibility), עד כמה דוברי שתי המערכות מבינים זה את זה. לפי קריטריון זה הינדי ואורדו כמעט זהות, אך הדוברים רואים בהן שפות נפרדות מטעמים היסטוריים. לעומת זאת, דובר ערבית מרוקאית לעתים יתקשה להבין ערבית עיראקית, אף ששניהם נקראים "ערבית".

הבלשן ג'ון מקוורטר טען שאין הבדל מהותי בין שפה לניב. מבחינתו, אם אפשר להבין ללא הכשרה, זו סביר ניב של אותה שפה.

יש גם הגדרה שמפרטת שלושה תנאים שמקנים למערכת דיבור מעמד של ניב של שפה אחרת: א) היא מדוברת בלבד בעוד שכלל הכתב והקריאה משתמשים בשפה השנייה; ב) הדוברים משתמשים בה רק ביניהם, ופונים לשפה הכתובה כשהם מתקשרים עם אחרים; ג) היא התפתחה מהשפה הכתובה. לפי הגדרה זו, ערבית־עיראקית וערבית־מרוקאית נחשבות ניבים של הערבית הספרותית, וגרמנית־שווייצרית נחשבת ניב של גרמנית. יידיש לא נספרת כניב של גרמנית לפי הגדרה זו.

כיום קיימות כ־10,000 שפות בעולם, ועוד אין־ספור ניבים מקומיים. ניבים נוצרים כשקהילה מתפצלת לקבוצות נפרדות. פירוד כזה יכול לקרות מסיבות רבות.

פיצול קהילות קורה למשל כאשר אנשים גדלים לאזורים רחוקים. ניתוק כזה יוצר הבדלים בהגייה, במילים ובמבטא. תחום גאוגרפי שבו מדוברת מערכת מסוימת נקרא איזוגלוסה (קו שמפריד אזורים עם צורות לשוניות שונות). דוגמה היסטורית היא התפשטות האירופאים לאמריקה, שיצרה ניבים שונים של שפות אירופאיות. באנגלית יש הבדלים באוצר המילים (pavement מול sidewalk), בהגייה (אופן הגיית ה-r) ובכתיב (colour מול color).

ברוב המדינות בוחרים ניב אחד כניב תקני להוראה ולמינהל. הסיבות טכניות: קשה לנהל מדינה עם מסמכים בכמה ניבים. הניב התקני בדרך כלל הוא הנפוץ ביותר, הנוח להבנה, או זה שבו נכתבו היצירות הספרותיות החשובות. דוגמה מפורסמת היא ניב איטלקי של פירנצה, שמוכר כניב הרשמי באיטליה ובחלק משווייץ.

'ניב' או 'להג' הוא דרך קצת שונה לדבר שפה.

לפעמים קשה להחליט אם משהו הוא שפה או ניב. חוקרים בוחנים עד כמה אנשים מבינים זה את זה. אם הם מבינים בלי ללמוד, זו כנראה אותה שפה, או לפחות ניב שלה. יש מקרים שבהם אנשים אומרים שהם מדברים את אותה שפה, אבל עדיין לא מבינים זה את זה.

חלק מהחוקרים אומרים שמערכת דיבור היא ניב אם יש שלושה תנאים: היא מדוברת ולא נכתבת, הדוברים משתמשים בה ביניהם בלבד, והיא נולדה מתוך שפה אחרת.

יש בעולם אלפי שפות. ניבים נוצרים כשקבוצה של אנשים מתרחקת ומתחילה לדבר אחרת.

מרחק גאוגרפי יכול לשנות את ההגייה והמילים. קו שמפריד בין אזורים כאלה נקרא איזוגלוסה. דוגמה ידועה: האנגלית באמריקה שונה מעט מהאנגלית באנגליה. יש מילים שונות, הגייה שונה, ואפילו כתיב שונה.

לעיתים בוחרים ניב אחד להיות התקני. זה עוזר לכתוב חוק וללמד בבתי ספר. ניב תקני הוא בדרך כלל הנפוץ או הנוח ביותר להבנה. ניב של פירנצה נחשב לניב הרשמי של האיטלקית.