נייר ערך הוא פריט פיננסי שמייצג בעלות או חוב, כגון מניה, איגרת חוב, כתב אופציה ונייר ערך מסחרי. ניירות ערך מונפקים על ידי חברות, אגודות שיתופיות או ממשלות. רבים מהם נסחרים בבורסה, שוק מוסדר שבו נקבעים מחירים באמצעות קנייה ומכירה.
הפסיקה האמריקאית קבעה ארבעה כללים שיעזרו לזהות מהו נייר ערך. באופן כללי, מדובר בהשקעת כסף ביוזמה משותפת במטרה להרוויח בלי להידרש לעבוד עוד על ההשקעה. בחוק ניירות ערך הישראלי מוגדרים ניירות הערך כהתעודות המונפקות בסדרות שמקנות זכויות חברות או זכות לרכוש ניירות ערך אחרים. חוק זה קובע גם חריגים ומציין חובות על המנפיקים, כמו הצורך בתשקיף, מסמך ציבורי שמסביר מה הנייר וכיצד הוא עובד.
מחירי ניירות הערך מושפעים מהלך הרוח של המשקיעים ומהודעות חברות. גם חדשות פוליטיות וכלכליות משפיעות. למשל, עלייה במחירי הנפט עלולה להוריד את מחירי המניות של חברות תחבורה. שיעור הריבית (עלות הכסף שקובעים הבנקים) משפיע מאוד: ריבית גבוהה מפחיתה את משיכת המשקיעים ומכבידה על רווחיות חברות, וריבית נמוכה מעודדת השקעה ושיפור במצב רוח המשקיעים.
איגרת חוב (אג"ח) היא התחייבות דיבורית של המנפיק לשלם חזרה סכום מסוים והריבית על סכום זה. לאג"ח יש תאריך פדיון, מועד שבו מחזירים את הקרן. המחיר שלה משתנה לפי ריביות השוק ולפי הסיכון שהמנפיק יוכל לשלם. יש אג"חים של מדינה (מדינה שלוקחת הלוואה) ושל חברות (אג"ח קונצרני). קיימים גם אג"חים צמודי מדד, בעלי ריבית קבועה או משתנה, ואג"ח להמרה שניתן להמירן למניות של המנפיק.
מניה מייצגת חלק בבעלות בחברה. למחזיק מניה יש זכויות מסוימות, והאדם שיש לו יותר מניות נחשב בעל עניין או בעל שליטה אם הוא מחזיק רוב המניות. חברות מנפיקות מניות כדי לגייס כסף לצמיחה, והמסחר במניות נעשה כיום ברישום ממוחשב.
כתב אופציה נותן זכות לרכוש מניה במחיר שנקבע מראש. הקונה משלם פעמיים: פעם על כתב האופציה ופעם בעת המימוש אם בוחר בכך. בדרך־כלל אורך חיי כתב האופציה הוא בין שנה לארבע שנים. אם מחיר המימוש נמוך ממחיר המניה בשוק, האופציה "בתוך הכסף" וכדאי לממש; אם גבוה, היא "מחוץ לכסף" ולא כדאי.
נייר ערך מסחרי הוא התחייבות לטווח קצר שמנפיק תאגיד. בארץ הוא נפגש בין שבוע לשנה. הוא משמש תחליף לאשראי בנקאי ויכול להיות צמוד מדד או מטבע. הנפקתו קלה יחסית ודורשת תשקיף מדף.
יחידת השתתפות מזכה את בעליה בחלק מהרווחים של שותפות מוגבלת, אך לא נותנת לו שליטה בניהול.
חוק ניירות ערך קובע עבירות פליליות הקשורות להונאות ושיבוש בשוק ההון. חובות הגילוי והצגתו של תשקיף נועדו להגן על המשקיעים ולשמור על שוק הוגן.
נייר ערך הוא דבר שמייצג כסף או בעלות. הוא יכול להיות חלק מחברה או הבטחה להחזרת כסף.
נייר ערך ניתן על ידי חברה או ממשלה. יש מסמך שנקרא תשקיף. תשקיף הוא הסבר רשמי על מה שקונים.
מחירי הניירות משתנים לפי החדשות ומה חושבים המשקיעים. לדוגמה, עלייה במחיר נפט תגרום לפעמים לירידה במחירי חברות תחבורה. גם שינויים בריבית משפיעים על המחירים.
איגרת חוב היא הלוואה. יש לה תאריך שבו מחזירים את הכסף. הן יכולות להיות של מדינה או של חברה.
מניה נותנת חלק בבעלות בחברה. מי שיש לו הרבה מניות יכול להשפיע יותר.
כתב אופציה נותן זכות לקנות מניה במחיר שקבעו מראש. יש לו תוקף, בדרך כלל בין שנה לארבע שנים.
זהו נייר ערך לטווח קצר. הוא עוזר לחברות לקבל כסף לזמן קצר במקום הלוואה בנקאית.
יחידת השתתפות נותנת חלק מהרווחים של שותפות. היא לא נותנת שליטה על הניהול.
יש חוקים שאוסרים על תרמיות והטעיות בשוק הניירות ערך. החוקים מגנים על אנשים שקונים ניירות ערך.
תגובות גולשים