ניסוי מחשבתי (מגרמנית: Gedankenexperiment) הוא ניסוי שנעשים רק במחשבה. הוא לא צריך להתבצע בפועל, אבל מאפשר להסיק מסקנות, להציע השערות או למצוא סתירות בתאוריות. ניסויים אלה נפוצים בפיזיקה, בפיזיולוגיה, בענפי מדע נוספים, בפילוסופיה של המחשבה (mind) ובאתיקה.
ניסויים מחשבתיים קיימו כבר ביוון העתיקה. הדוגמה המפורסמת היא משל המערה של אפלטון. גם בגלילאו ובמאות ה-19 וה-20 הופיעו ניסויים כאלה רבות בפיזיקה. אלברט איינשטיין היה ידוע כאמן של ניסויי מחשבה.
במקרים רבים ניסוי מחשבתי מציג פרדוקס, מצב שנראה סותר את האינטואיציה. הפרדוקס עוזר לחדד את התיאוריה. לעתים הניסוי מחשבתי מחזק תאוריה, ולעתים הוא מראה שההנחות עליה מבוססת התאוריה שגויות.
בפיזיקה משתמשים גם ב'ניסוי תאורטי' שבו מתארים מערכת וניתוח התנהגותה לפי עקרונות התיאוריה. חלק מהניסויים האלה נועדו במכוון להבין סתירות או אבסורדים בתיאוריה.
ניוטון הבחין שתנועת קובייה על משטחים משתנה לפי החיכוך. חיכוך הוא הכוח שמאט תנועה בין שני משטחים. כשהחיכוך קטן יותר, הגוף נע זמן רב יותר. ניוטון דמיין שסדרת ניסויים שבה כל פעם מקטינים את החיכוך עד לאפס. מהמחשבה הזו הסיק שאם אין חיכוך ולא פועל כוח אחר, גוף ימשיך לנוע בקו ישר במהירות קבועה. זו נקראת חוק ההתמדה של ניוטון.
דוגמה פשוטה לפרדוקס: אם נניח שגופים כבדים נופלים מהר יותר, אפשר לדמיין אדם וחתול נופלים יחד ולראות שההנחה מובילה לסתירה. הסתירה מראה שההנחה המקורית שגויה, וזה בדיוק תפקיד הניסוי המחשבתי.
ניסוי מחשבתי הוא ניסוי שעושים רק במחשבה. לא עושים אותו במציאות. הוא עוזר לחשוב על רעיונות ולהבין אם הם נבדקים.
ניסויים כאלה היו כבר זמן רב. אפלטון למשל השתמש ברעיונות כדי להראות מחשבות. גם ניוטון וגלילאו חשבו בלבם על ניסויים. איינשטיין אהב לעשות ניסויים במחשבה.
ניסויים מחשבתיים יכולים להראות פרדוקס. פרדוקס הוא מצב שמבלבל או נראה סותר. הפרדוקס עוזר לגלות שהנחת יסוד אולי שגויה.
ניוטון שם לב שכשיש פחות חיכוך, הגוף נע יותר זמן. חיכוך זה הכוח שמאט בין משטחים. הוא דמיין מצב בלי חיכוך בכלל. מהמחשבה הזו הגיע לחוק שאומר: אם לא פועל כוח על גוף, הוא ימשיך לנוע בקו ישר במהירות קבועה.
ניסוי מחשבתי פשוט מראה סתירה אם מניחים דבר שאינו נכון. זה עוזר לתקן רעיונות.
תגובות גולשים