נירוואנה

נִירְוַואנַה (בסנסקריט: निर्वाण) או נִיבָּאנָה (בפאלי: निब्बान) ומוקשה (בסנסקריט: मोक्ष) בפילוסופיות הודו שונות, מציינים מצב תודעתי מדיטטיבי של שלוות אמת.

מצב זה מאופיין במודעות גבוהה ואיזון נפשי. הוא נחשב לשער להארה ולכך שמשחרר מכל צורות הסבל.

המילה בסנסקריט פירושה המילולית "כיבוי שלהבת הנר". המשמעות היא כיבוי מנגנוני ההשתוקקות והדחייה, אובדן תפישת העצמי הנפרד, והתמוססות האשליה שהערך האישי תלוי בהשגת דברים מהעולם.

במקור המושג שיקף מצב של 'אין', איזון, יציבות ודממה. בהבנות מודרניות במערב הוא לעתים מובן כאופוריה או התעלות. קשה לתרגמו בדיוק, ותורגמים נוספים הם "חידלון" או "הפסקה".

בספרות הבודהיסטית מתוארת הנירוואנה כשלווה ומודעות טהורה, שבה המציאות נחווית ישירות, בלי תיווך של הדעת החושבת.

לפי דהרמה (תורת הבודהה), מקור הסבל האנושי, דוקהה, הוא ההשתוקקות (טנהא), הדחייה והבורות. שלושת אלה מופיעים בין עשרת הכבלים שעל האדם להתנתק מהם כדי להגיע לנירוואנה. הדרך המעשית להפסקת הסבל היא הדרך המתומנת האצילה, אחת מארבע האמיתות הנאצלות.

הנירוואנה מסמנת לעתים את התחנה האחרונה בגלגולי הנפש, מקום מנוחה ושחרור ממעגל הגלגולים (סמסרה).

הנירוונה בבודהיזם היא המטרה המרכזית של הפרקטיקה הבודהיסטית בחיים ובממד הרוחני.

בהינדואיזם המוקשה מייצג גאולה ותלויה בפרשנות של גלגול הנשמות. שחרור זה מושפע מקרמה מוסרית. יש המחשיבים את המוקשה כמצב סופי, אך מתוך המסורת מגיע הרעיון שהנשמה יכולה להיאחד עם האטמן (העצמי העמוק) ולהיות חלק מהנשמה האוניברסלית.

מוקשה נחשבת למטרה עליונה, ושמושגים להשיגה במהלך החיים בשלושה נתיבים: דהרמה (חיים מוסריים), ארטה (שגשוג חומרי) וקמה (הנאה ותשוקה). יחד עם המוקשה, מושגים אלה קשורים ל-Puruṣārtha.

נִירְוַואנַה היא מצב של שלווה עמוקה. זו מילה עתיקה מסנסקריט.

המילה גם מופיעה בפאלי ובשפות הודו אחרות. במשמעות המילולית היא "כיבוי שלהבת הנר". זה אומר כיבוי הרצון לקבל ולהדחיק דברים.

בבודהיזם אומרים שנירוואנה היא מודעות טהורה ושלווה. שם חווים את המציאות ישירות, בלי מחשבות שמפריעות.

הבודהה אמר שסבל נגרם מהשתוקקות, מדחייה ומבורות. אם מפסיקים את זה, מפסיקים גם את הסבל.

נירוואנה משחררת ממעגל הלידות והמות שנקרא סמסרה. סמסרה זה רעיון של גלגולי הנשמות.

מוקשה היא מילה דומה בהינדואיזם. זו שחרור גם כן. בהינדואיזם הוא תלוי בקרמה ובהתנהגות מוסרית.

הודו מציינת דרכים שונות להשיג זאת בחיים: חיים מוסריים, שגשוג חומרי, והנאה. מושגים אלה קשורים למטרה עליונה הנקראת Puruṣārtha.