נירים

נירים הוא קיבוץ (יישוב שיתופי) בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי ומופיע במועצה אזורית אשכול.

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "ניר" של השומר הצעיר. גרעין הוא קבוצת מייסדים שעברה הכשרה בניר דוד. ההתארגנות החלה ביולי 1946 בראשון לציון, והקבוצה התיישבה תחילה בנקודה שנקראה דנגור, ליד קיבוץ סופה. שם המקום נגזר משמו של הרב שלום דנגור, ולא משם של שייח'. כמה חודשים אחר כך עברו לחלקת הקרקע המתוכננת.

ב‑15 במאי 1948 נתקפה נירים על ידי חיל המשלוח המצרי. במקום היו כ־42 מתיישבים, נשקם היה מצומצם והם התבצרו בחפירות ובבית ביטחון מבטון. התקיפה כללה טנקים וכלי רכב משוריינים, אך המגנים פגעו בכוח התוקפים. במהלך הלחימה נהרגו שמונה מחברי הקיבוץ, וההגנה זכתה לשבח ולתשומת לב בעיתונות, כשנאמר שהיא עצרה את ניסיון המצרים לכבוש את הנגב הצפוני. העימותים חודשו מאוחר יותר בנובמבר‑דצמבר 1948, כולל התקפות נוספות של טנקים.

בתקופת ההפגזות חיו אנשי הקיבוץ מתחת לפני הקרקע. רוב המבנים נהרסו. בחדר האוכל נותרו שרידים ועליהם נכתבה הסיסמה "לא הטנק ינצח כי אם האדם". בסיום המלחמה הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים.

תחילת 1949 העבירו את נירים למקומו הנוכחי. על שטח המקור הוקם הקיבוץ ניר יצחק. שטחו של נירים כיום כ‑22,000 דונם.

בתקופה המודרנית סבל הקיבוץ מפגיעות מרגמה וקסאם מעזה. במהלך מבצע צוק איתן ב‑2014 נהרגו שני חברים בעת עבודות חשמל. בקיבוץ החל מהלך הפרטה ב‑2008. משמעות ההפרטה הייתה מעבר ממבנה כלכלי שיתופי למודל עם ערבות הדדית ורשת ביטחון. בין 2015 ל‑2019 נקלטו כ‑53 חברים חדשים. אז התגוררו בקיבוץ כ‑400 איש, מתוכם כ‑200 חברים וכ‑100 ילדים.

ב‑7 באוקטובר 2023 פלשו מחבלים מארגון חמאס לקיבוץ. בתקריות אלה נהרגו תשעה תושבים וחמישה נחטפו לעזה. לאחר קרבות יישובם של כוח הכוננות המקומי וכוח חיצוני, נקבע כי הקיבוץ טוהר ממחבלים. התושבים פונו זמנית לאילת ובהמשך התגוררו בבאר שבע. החל בפברואר 2025 החלו למסור בתים משופצים לתושבים והשיקום צפוי להסתיים בסוף אפריל 2025.

עיקר הפרנסה של נירים היא חקלאות: גידולי שדה רחבים, מטע אבוקדו, חממות ורפת. הקיבוץ נחשב לאחד המשקים האורגניים הגדולים בארץ. בנוסף יש לו שותפות במפעל נירלט, ורבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ בתחומים כמו חינוך, רווחה, בריאות נפש, הנדסה וטכנולוגיה.

נירים הוא קיבוץ. קיבוץ הוא כפר שבו אנשים חיים ועובדים יחד.

נירים הוקם ב־1946 על ידי קבוצת מייסדים בשם "ניר". הם עברו הכשרה והקימו את הקיבוץ בפתיחת דרכם. בתחילה הקימו מקום שנקרא דנגור, ואז עברו למקום הנוכחי ב־1949.

ב־15 במאי 1948 תקפו את נירים כוחות מצרים. היו שם כ־42 מגינים עם נשק מצומצם. המגינים הצליחו לעצור את ההתקפה. כמה חברים נהרגו ונקברו במקום. הקיבוץ זכה להערכה על האומץ.

בתקופות מאוחרות יותר ירו לעבר הקיבוץ רקטות מרצועת עזה. ב־2014 שני חברים נהרגו בזמן עבודה. ב־2008 הקיבוץ שינה את דרך הניהול שלו והחל לקבל חברים חדשים. בין 2015, 2019 הגיעו כ־53 חברים חדשים.

ב־7 באוקטובר 2023 נכנסו מחבלים לקיבוץ. תשעה תושבים נהרגו וחמישה נחטפו. אחר כך פינו את התושבים למקומות בטוחים. בפברואר 2025 החלו להחזיר בתים משופצים לתושבים.

הפרנסה העיקרית היא חקלאות. יש שדות, עצי אבוקדו, חממות ורפת. נירים הוא משק אורגני גדול. חלק מהאנשים עובדים גם מחוץ לקיבוץ, בבתי ספר ובמקומות אחרים.