נעמי חזן

נעמי חזן היא פרופסור אמריטה למדע המדינה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית. פרופסור אמריטה הוא תואר לכבוד לפרופסורים בגמלאות. היא גם פוליטיקאית, פעילת שמאל וזכויות אדם. כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ ועבדה כנשיאות הקרן החדשה לישראל בשנים 2008, 2012.

נולדה בירושלים לבני משפחה מעורבת בפוליטיקה ובאקדמיה. למדה מדע המדינה וקיבלה תארים ראשון ושני מאוניברסיטת קולומביה. ב-1975 סיימה דוקטורט באוניברסיטה העברית על פוליטיקה וארגוני נוער בגאנה ובחוף השנהב. שימשה פרופסור באוניברסיטה העברית וגם בהרווארד.

חזן ניהלה מכון אקדמי לקידום השלום ועמדה בראש הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למדעי המדינה. היא נמנית עם מייסדות שדולת הנשים בישראל והשתתפה בוועידות נשים של האו"ם. ב-2009 הקימה יחד עם פרופ' חנה הרצוג את "שוות" (WIPS), מרכז לקידום נשים בזירה הציבורית. כתבה וערכה ספרים ומאמרים בתחומי פוליטיקה, אפריקה ומעמד האישה.

ב-1992 נבחרה לכנסת מטעם סיעת מרצ. מרצ היא סיעה פוליטית שמאלית. כיהנה כסגנית יושב-ראש הכנסת וכחברה בוועדת החוץ והביטחון. ב-1994 קיבלה דרגת פרופסור מן המניין. נבחרה שוב ב-1996 ו-1999 ושירתה עד פברואר 2003. בהמשך הופיעה ברשימות הבחירה בעמדות סימבוליות במספר מערכות בחירות.

כחברת כנסת יזמה חוקים רבים בתחומי מעמד האישה והצרכנות. בין השאר קידמה תיקון שמסדיר את זכותן של נשים לשרת בצה"ל בתפקידים שבהם משרתים גברים, ותיקון שהאריך חופשת לידה ללידות מרובות. יזמה גם חוקים על תובענות ייצוגיות. תובענות ייצוגיות הן תביעות משפטיות שמייצגות קבוצת אנשים רחבה. חוקים נוספים שעסקו בהגנת הצרכן, זכויות חיילי מילואים והקצאת תקציב לאתרי הנצחה. ב-2002 ניהלה דיונים שהעלו קצבאות לחיילי מילואים שנהרגו או נפגעו.

2005, 2017 עמדה בראש בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. המשיכה בפעילות ציבורית ואקדמית ונשיאה של הסניף הישראלי של האגודה למדעי המדינה. ב-2008 מונתה לנשיאת הקרן החדשה לישראל, תפקיד שממלאים עד 2012. בתחילת 2010 הופנו אליה ביקורות פוליטיות, והיא השיבה בתגובה. מאז 2019 מפרסמת טורי דעה באתר "זמן ישראל".

אם לשניים. יש לה אחות רופאה ואח שהוא פרופסור לחינוך ועבד במספר מוסדות חינוך יהודיים.

נעמי חזן היא פרופסור וחברת כנסת לשעבר. היא גם פעילה למען זכויות נשים.

נולדה בירושלים. למדה מדע המדינה וקיבלה דוקטורט באוניברסיטה העברית. לימדה באוניברסיטה והייתה פרופסור גם בארצות אחרות. כתבה ספרים ומאמרים על פוליטיקה ואפריקה.

ב-1992 נבחרה לכנסת מטעם מרצ. כיהנה בכנסת עד 2003. היא הייתה סגנית יושב-ראש הכנסת.

חוקיה כללו תמיכה בזכויות נשים, למשל זכות לשרת בתפקידים שונים בצבא. היא גם קידמה חוקים שמגנים על צרכנים. קידמה חוקים לעזור לחיילי מילואים שנפגעו במהלך השירות.

בין 2005 ל-2017 הייתה ראש בית ספר לממשל וחברה במכללה. ב-2008 נבחרה לנשיאת הקרן החדשה לישראל. ב-2012 סיימה את התפקיד הזה. מאז 2019 כותבת טורי דעה.

אם לשני ילדים. יש לה אחות רופאה ואח שעוסק בחינוך.