נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרטה נולד באז'אקסיו בקורסיקה ב-15 באוגוסט 1769. משפחתו הייתה אצולה קורסיקנית זוטרה ונמצאה במצוקה כלכלית. אביו, קרלו, שירת כנציג קורסיקה אצל המלך הצרפתי, ואמו לטיציה הייתה דמות חזקה בחייו. בגיל צעיר נסע ללמוד בצרפת, רכש כישורים במתמטיקה ובהיסטוריה, וסבל מהסתייגות של עמיתיו בגלל מוצאו ומבטאו הקורסיקאי.

נכנס לאקדמיה הצבאית ולקח תפקיד בתותחנים. עם תחילת המהפכה הצרפתית זוהה עם רעיונותיה, ושב לקורסיקה לתקופה קצרה. בקרבות כנגד אויבי המהפכה התבלט כפיקוד מוכשר, וקיבל קידומים מהירים עד דרגת מפקד חטיבה בשנות ה-20 לחייו.

המהפכה החזירה לנפוליאון את ההזדהות עם צרפת והעניקה לו הזדמנויות פוליטיות. הוא שירת במשמר הלאומי והשתלב בפוליטיקה המקומית. לאורך השנים נלחם לטובת המהפכה, אך יחסו לאצולה המסורתית נשאר עוין.

ב-1798 הוביל מסע למצרים במטרה לפגוע בנתיבי המסחר הבריטיים. יחד עם הצבא הוא הביא צוות רחב של חוקרים, והקמפיין תרם לחקר מצרים העתיקה. הצוות מצא את אבן רוזטה, שעזרה בעתיד לפענח את הכתב ההירוגלפי. הצי הצרפתי הוצא מהמקום לאחר הפסד ימי לנלסון, ונפוליאון שב לצרפת.

בשובו לפריז ב-1799 מונה למפקד הצבא והשתתף בהפיכת 18 ברימר. הוא הפך לקונסול הראשון ובהמשך לשליט יחיד של צרפת. נפוליאון קידם רפורמות בחינוך, במשפט ובמנהל הציבורי. ייסד את "קוד נפוליאון" (חוק אזרחי מאורגן) והשיג הסדר עם הכנסייה הקתולית ב-1801.

ב-2 בדצמבר 1804 הכתיר עצמו כקיסר צרפת, ונשא בהמשך גם את התואר מלך איטליה.

נפוליאון החזיר לצרפת את השטח שנקרא לואיזיאנה בהסכם מ-1800. בשל הקשיים הכלכליים והמלחמות הוא מכר את השטח לארצות הברית ב-1803.

הקונפליקט עם בריטניה נמשך. בקרב הימי של טרפלגר ב-1805 הובס הצי הצרפתי, וחורשה של שליטת בריטניה בים התחזקה. ביבשה ניצח נפוליאון בקרבות משמעותיים, כמו אוסטרליץ נגד אוסטריה ורוסיה, ובינהם ינה נגד פרוסיה. הוא כונן מדינות-בובה בשליטתו והרחיב את השפעת צרפת באירופה.

המאבק בספרד ובפורטוגל בעט בו להכניס את אחיו לשלטון שם. המרד בספרד הוביל למאבק גרילה קשה שחשף מגבלות של שליטתו.

ב-1812 פלש לצפון מזרח אירופה, אל רוסיה. הקרב הגדול בבורודינו לא הוביל לניצחון מוחלט, והוא נכנס למוסקבה. הרוסים נסוגו והשמידו חלקים מהעיר, והצבא הצרפתי נסוג בתנאים קשים. הנסיגה סימנה את תחילת דעיכה בצבאו של נפוליאון.

ב-1813 הובס בקרב לייפציג (קרב האומות). בעלות-הברית נכנסו לצרפת וב-1814 כבשו את פריז. נפוליאון הוכרז מוכרז מתפטר ושלח לאי אלבה בגלות, אך הורשה לשמור על תוארו וקיבל קצבה.

בתחילת 1815 נמלט מאלבה וחזר לפריז. שלט תקופה קצרה שנקראה "מאה הימים". ב-18 ביוני 1815 נוצח בקרב ווטרלו מול כוחות בריטיים ופרוסיים. הוא הודח ושוב נלכד על ידי הבריטים.

נשלח לגלות לאי סנט הלנה בדרום האוקיינוס האטלנטי, שם שהה מ-1815 עד מותו ב-5 במאי 1821. דיונים מדעיים נמשכו סביב סיבת מותו. ניתוח שנעשה לאחר מותו הזכיר סרטן קיבה, אך היו גם טענות לרעל ארסן שנמצא בשיערותיו. ב-1840 הועברה גופתו לפריז וקברה מחדש בארמון האינוואליד.

כיבושי נפוליאון דחפו לפירוק מסגרות שלטוניות ישנות. הוא ביטל זכויות יתר של אצולה והעניק חירות כלכלית לאזרחים. רפורמות אלה קידמו תהליכים של ייצור, ערים ותנועה חברתית. באזורים שבהם הרפורמות נותרו, הפיתוח התגבר לעומת אזורים ששבו למבנים הישנים.

ב-1796 נשא לאשה את ז'וזפין דה בוארנה. הנישואים לא הניבו יורש לגיטימי, ולכן ב-1810 התגרש ונשא את מריה לואיזה מאוסטריה. לזוג נולד בנו, שנקרא אחר כך נפוליאון השני; הוא נקרא "מלך רומא" אך לא שלט מעולם ונפטר צעיר.

היסטוריונים מדגישים את כוח הרצון והשאיפה של נפוליאון. הוא שילב חוכמה טקטית בכוחותיו ובניהול המדינה. מצד אחד היה כריזמתי ובעל מוח חשיבתי יוצא דופן, ומצד שני ראה עצמו חייב לנצח והיה בעל אופי תקיף ושאפתני.

מקובל לחשוב שהיה נמוך, אבל המדידות שונות. לפי מדידות צרפתיות ישנות הוא יכול היה להיות סביב 1.69 מטר. לפי מדידות אחרות תוצאת המדידה נתנה כ-1.57 מטר. לכינוי "le petit caporal" (הקפראל הקטן) הייתה גם משמעות של חיבה.

נפוליאון נולד בקורסיקה ב-1769. קורסיקה היתה אי. משפחתו הייתה אצילה קטנה אך ענייה. הוא הלך ללמוד בצרפת כשהיה נער.

למד באקדמיה צבאית והפך לקצין תותחנים. בזמן המהפכה הצרפתית התבלט כגנרל צעיר.

המהפכה שינתה את צרפת. נפוליאון הצטרף למהפכנים ולקח תפקידים בצבא ומשמר מקומי.

בשנת 1798 הוביל משלחת למצרים. איתו נסעו מדענים וחוקרים. הם מצאו את אבן רוזטה. האבן עזרה ללמוד את הכתב המצרי העתיק. בסופו של דבר חזר נפוליאון לצרפת.

ב-1799 עלה לשלטון בהפיכה. הוא היה קונסול ראשון, ואחר כך הכריז על עצמו קיסר ב-1804. ייסד את "קוד נפוליאון" (ספר חוקים) שעיצב חוקים בצרפת.

נפוליאון שלט גם בשטחים מעבר לים. הוא מכר את לואיזיאנה לארצות הברית ב-1803.

הוא ניהל מלחמות רבות בכל אירופה. ניצח כמה מדינות, אך ספג גם תבוסות. בשנת 1812 פלש לרוסיה. חזרתו ממנה היתה קשה מאוד.

הצבאות של יריביו גברו עליו ב-1813, 1814. הוא נשלח לאי אלבה בגלות. ב-1815 ברח וחזר לשלטון לתקופה קצרה שנקראה "מאה הימים". אחר כך נוצח בקרב ווטרלו ונשלח לגלות שניה לאי סנט הלנה.

נפוליאון מת ב-1821 בסנט הלנה. שנים אחרי כן הובאה גופתו לפריז וקבורה בארמון האינוואליד.

נפוליאון עשה שינויים בחוקים ובממשל. השינויים עזרו לאנשים רבים ותמכו בשינויים חברתיים.

הוא נישא לז'וזפין ואז התגרש ונשא את מריה לואיזה. היה לו בן שנקרא נפוליאון השני.

נפוליאון היה אדם שאפתן וחכם. יש אגדה שהוא היה נמוך. למעשה מדידות שונות מראות תוצאות שונות.