נקרופוליס

נקרופוליס (מיוונית: πόλη "עיר", νεκρός "מת") הוא כינוי לבית קברות עתיק שנבנה מתחת לעיר או בסמיכות לה.
במספר אזורים בעולם העתיק חפרו ערים מפוארות למתים מתוך אמונה בתחיית המתים והחזרתם לעולם. דוגמאות בולטות נמצאות במצרים, באירופה ובדרום אמריקה. בישראל בית שערים מהווה דוגמה טיפוסית לנקרופוליס.
הקמת נקרופוליסים נבעה מסיבות שונות. סיבה דתית מרכזית הובילה לבניית עמק המלכים במצרים, מקום קבורת של מלכים. במקומות אחרים איסור קבורה בתוך גבולות העיר הוביל להתפתחות אזורי קבורה מחוץ לערים, לעתים לאורך דרכים ראשיות. דוגמה אופיינית לכך היא ויה אפיה, הדרך הרומית העתיקה שחיברה קברים מחוץ לרומא.
במאה ה־19 חלה תחייה של נקרופוליסים בגלל סגנון הבנייה הוויקטוריאני הראוותני, שיצר קברים גדולים ומעוצבים.
המושג גם מופיע בספרות פנטזיה, לתיאור ערים של יצורים אל-מתים. בנוסף נעשה בו שימוש מטפורי לתיאור "עיר רפאים" או פרבר שהוא ריק רוב היום.

נקרופוליס פירושו "עיר המתים". המילה מגיעה מיוונית: πόλη = עיר, νεκρός = מת.
נקרופוליס היא עיר-בית קברות שנבנתה מתחת או ליד עיר רגילה. במצרים, באירופה ובדרום אמריקה יש דוגמאות כאלו. בישראל יש דוגמה בשם בית שערים.
סיבות לבנייה כזו שונות. במצרים בנו נקרופוליסים בגלל אמונה תחיית המתים. במקום אחר אסרו קבורה בתוך העיר, ולכן הקימו קברים מחוץ לה, ליד דרכים כמו ויה אפיה, דרך רומאית עתיקה.
במאה ה־19 בנו קברים גדולים ומעוצבים לפי האופנה הוויקטוריאנית. לפעמים המילה מופיעה בסיפורים לתאר מקומות עם יצורים שלא חיים. מקובל גם לקרוא "נקרופוליס" לעיר נטושה או לפרבר ריק ביום.