נקריים

נקריים (שם מדעי: Picidae) היא משפחה חזקה של ציפורים שנקראות נקרים. בישראל יש שני מינים חשובים: נקר סורי וסבראש מצוי. הגדול במשפחה הוא נקר סלטי גדול (Mulleripicus pulverulentus) שאורכו כ־50 ס"מ ומשקלו כ־450 גרם. בעבר היה גם מין גדול יותר, נקר אימפריאלי, שאורכו היה כ־56, 60 ס"מ. הקטן שבכולם הוא נקר בר-חזה (Picumnus aurifrons) שאורכו כ־8 ס"מ ומשקלו כ־7 גרם.

לנקריים יש בלוטות רוק מיוחדות (בלוטות שמייצרות רוק). רוק זה ועיצוב הלשון עוזרים להם לתפוס חרקים בתוך העץ.

המשפחה מחולקת ל־4 תת‑משפחות, כוללת כ־30 סוגים וכ־200 מינים שונים.

חבטות החודרות בעץ מעוררות שאלות על ההשפעה על מוח הנקר. ייתכנו כמה הסברים על אופן ההגנה: בראשם מבנים ספוגיים שפועלים כבולמי זעזועים; לשון ארוכה שמתקפלת מסביב לראש ועשויה להגן על הגולגולת; וגם אפשרות שמוחו ממוקם מהודק בתוך הגולגולת ולכן נע פחות. מצד שני, יש חוקרים שטוענים כי מנגנוני בולמת זעזועים חזקים עלולים להקטין את יכולת הניקור, ושחלקי הראש גם נעים במהירות רבה.

דוגמאות תצלומים: Celeus flavescens, נקר שחור, Colaptes auratus, Campephilus pollens.

נקריים (Picidae) היא משפחה של ציפורים שנקראות נקרים. בישראל חיים שני נקרים: נקר סורי וסבראש מצוי.

הגדול במשפחה הוא נקר סלטי גדול. הוא בערך חצי מטר ארוך. יש סוגים גדולים אחרים שניכחדו. הקטן במשפחה קטן מאוד, רק כ־8 ס"מ.

לנקר יש לשון מיוחדת ועוזרת. גם יש בלוטות רוק. הבלוטות מייצרות רוק. הרוק ועיצוב הלשון עוזרים לתפוס חרקים בעץ.

יש במשפחה ארבע קבוצות גדולות. יש בערך 30 סוגים וכ־200 מינים.

כשנקר מקיש בעץ, זה יכול להזיז את מוחו. יש כמה רעיונות איך הוא מוגן: בראש יש חלקים ספוגיים כמו בולמי זעזועים. הלשון הארוכה יכולה להקיף את הראש ולעזור כהגנה. גם המוח יושב קרוב לעצמות, ולכן נע פחות.

תמונות של סוגים: נקר שחור, Colaptes auratus.