נשיא איראן

נשיא איראן (בפרסית: رئیس‌جمهور ایران) הוא ראש הרשות המבצעת והפועל כראש הממשלה, אך אינו ראש המדינה. ראש המדינה הוא המנהיג העליון, חכם דת הנבחר על ידי מועצת המומחים. הנשיא הנוכחי הוא מסעוד פזשכיאן.

הנשיא מקבל שגרירים, חותם על אמנות בינלאומיות, ממנה שרי ממשלה ומציגם לאישור המג'לס (הפרלמנט). הוא יכול לפטר שרים ולהגיש תקציב לפרלמנט. לפי תיקון החוקה מ-1989 בוטל תפקיד ראש הממשלה והסמכויות הועברו לנשיא, מה שהגביר מאוד את השפעתו.

למרות זאת, הנשיא כפוף למנהיג העליון, שיכול לפטרו. הנשיא יכול לנסח מדיניות ולקבל החלטות חשובות. לפי הצורך ולפי היתר מהמנהיג העליון, הוא יכול לשמש כמפקד הכוחות המזוינים. לדוגמה, הנשיא הראשון, אבולחסן בני-סדר, שימש כמפקד בזמן מלחמת איראן, עיראק.

הנשיא ממנה גם את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מושלי מחוזות ושגרירים. בעבר מונה גם ראשי ערים, אך הסמכות הזו הועברה למועצות העירוניות. הוא רשאי למנות סגנים; הסגן הראשון מנציג את הנשיא בישיבות ובהיעדרו. אם הנשיא אינו יכול לתפקד, ובאישור המנהיג העליון, הסגן הראשון מקבל את סמכויות הנשיא וחייב לקיים בחירות בתוך 50 יום. תפקידיו מוגדרים בפרקים 113, 142 של החוקה.

הנשיא נבחר בבחירות כלליות על ידי אזרחי איראן מעל גיל 18. מועמדים לבחירות עוברים סינון על ידי מועצת שומרי החוקה, גוף בן 12 חברים. חצי מהחברים ממונה על ידי המנהיג העליון, וששת האחרים נבחרים על ידי המג'לס מתוך רשימה שמגיש יו"ר הרשות השופטת, שגם הוא ממונה על ידי המנהיג העליון. מבנה זה מאפשר בדיקות וחסימות של מועמדים.

דרישות המועמד: להיות זכר, ממוצא איראני ואזרח איראן; מוסלמי שיעי תריסרי (סוג של מוסלמי); דמות פוליטית מוכרת; גיל 25, 75; ללא תיק פלילי; לא לשרת בממשל בתקופת השאה; ונאמנות לרעיון הרפובליקה האסלאמית. מועצת שומרי החוקה דורגת ומפסלת מועמדים רבים, לעיתים בגלל חוסר הכרה פוליטית.

הנשיא נדרש לזכות ביותר מ-50% מקולות הבוחרים. כאשר יש הרבה מועמדים עשוי להידרש סיבוב שני. תקופת כהונה היא ארבע שנים, עם אפשרות כהונה נוספת אחת. הנשיא הופך לראש המועצה לביטחון לאומי ולראש המועצה למהפכה חברתית, שאחראית על הפצת רעיון המהפכה האסלאמית בחו"ל.

בהיעדר נשיא עקב מוות או הדחה, מועצה נשיאותית זמנית ממלאת את מקומו עד לקיום בחירות חדשות.

טבלת נשיאי הרפובליקה האסלאמית מאז המהפכה מובאת בטבלה המקורית.

נשיא איראן הוא ראש הממשלה והמנהיג המבצעי במדינה. הוא לא ראש המדינה. מנהיג המדינה הוא המנהיג העליון (המנהיג הדתי והפוליטי). הנשיא היום הוא מסעוד פזשכיאן.

הנשיא פוגש שגרירים מחו"ל. הוא חותם על הסכמים בין מדינות.
הוא בוחר שרים ומציגם לפרלמנט (מג'לס). הוא יכול לפטר שרים.
הוא מציג תקציב לפרלמנט. אחרי 1989 קיבל הנשיא יותר סמכויות.

המנהיג העליון הוא המפקד העליון של הצבא. הנשיא יכול להנהיג את הצבא רק עם רשותו. הנשיא ממנה מושלים ושגרירים. הוא ממנה גם סגנים. הסגן הראשון מחליף את הנשיא בישיבות. אם הנשיא לא יכול לתפקד, הסגן הראשון, באישור המנהיג העליון, מקבל את הסמכויות שלו. עליו לקיים בחירות תוך 50 יום.

כל אזרח איראני בן מעל 18 יכול לבחור נשיא. מועמד צריך לעבור בדיקה של מועצת שומרי החוקה (גוף שבודק מועמדים).
המועצה כוללת 12 חברים. חצי ממונו על ידי המנהיג העליון. השאר נבחרים על ידי המג'לס.

תנאי למועמד: גבר, אזרח איראני, מוסלמי שיעי תריסרי (סוג של מוסלמי), דמות פוליטית מוכרת, בגיל 25, 75, בלי עבר פלילי, לא עבד בשירות ממשל של השאה, ונאמן לרפובליקה האסלאמית.

המנצח בבחירות צריך לקבל יותר מ-50% מהקולות. הכהונה נמשכת ארבע שנים. מותר להיות נשיא לשתי תקופות בלבד.

בטבלה המקורית מופיעה רשימת נשיאי הרפובליקה האסלאמית מאז המהפכה.