נשר אפריקני (שם מדעי: Gyps africanus), המכונה גם נשר לבן-גב, הוא נשר של העולם הישן ממשפחת הנציים. הוא חי במערב, במזרח ובדרום אפריקה.
בישראל הוא נדיר מאוד. יש שתי תצפיות בלבד משנת 2021: נצפה בנחל אוג שבצפון מדבר יהודה ובסמוך לקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן. פרט נוסף נצפה דרך מצלמות בתחנת האכלה ברמת מדבר יהודה ב-24 ביוני.
המין היה נפוץ בכל רחבי האפריקה מהסאהל ועד דרום היבשת. מדינות מרכזיות בתפוצה כוללות סנגל, מאלי, אתיופיה, מוזמביק, זימבבואה ובוטסואנה. האוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-270,000 פרטים. עם זאת, מספר הפרטים יורד במהירות.
ראשו וצווארו מכוסים בנוצות פלומה. בפגיעה מבוגרת הגב לבן, בעוד שנוצי הצעירים כהים ברובם. כנפיים רחבות וזנב קצר. משקל ממוצע כ-5.4 ק"ג.
האוכלוסייה היא אוכלי נבלות, ניזונים מפגרים, כלומר מגופות של חיות מתות. הם מחפשים פגרים בזמן מעוף מעל סוואנות, יערות ואזורים מיושבים. בעונת הגשמים הם עוקבים אחרי מקורות מים, שם נפגשים בעלי חיים רבים ונמצאים פגרים. הם יאכלו פגרים של זברות, צבאים, חזירי יבלות, יענים וכל חיה מתה אחרת.
נשרים אלו עשויים להסתובב בלהקות. הם מקננים על עצים ולעיתים על עמודי חשמל. הם מונוגמיים, בני הזוג נשארים יחד. כל נקבה מטילה ביצה אחת. הדגירה נמשכת כ-56 ימים. הטיפול בגוזל אורך כ-120, 125 ימים, ובתלות חלקית בהורים עד כחצי שנה נוספת. בקיצור, ההשקעה ההורית נמשכת כשנה.
המין עומד בפני איום חמור. הגורמים כוללים איבוד בתי גידול, ירידה בזמינות פגרים, ציד למטרות מסחר ורעילות מוחלטת (הרעלות). הרעלות הן בעיה מרכזית, במיוחד מחוץ לשמורות. שימוש בתחמושת עופרת תורם אף הוא לתמותה. מחקרים של תיוג מצביעים על תמותה שנתית גבוהה עד כ-25% באזורים מסוימים, בעיקר מהרעלות מקריות או מכוונות. דוגמה קשה: ב-2012 כ-144 נשרים נהרגו לאחר שאכלו פגר פיל מורעל בפארק גונרזו בזימבבואה.
באזורים מסוימים יש גם סחר בחלקי נשרים לצרכים מסורתיים. הערכות מצביעות על ירידה חדה עד אפשרות הכחדה מקומית בתוך שנים בודדות אם לא ישתנה המצב. מצב השימור הוערך בעבר כ"ללא חשש", הוקטן ל"קרוב לסיכון" ב-2007, וכיום המין נמצא בסכנת הכחדה חמורה בעקבות הירידות החדות באוכלוסייה.
נשר אפריקני (Gyps africanus) נקרא גם נשר לבן-גב. זהו עוף גדול החי באפריקה.
הוא חי במדינות רבות באפריקה, מהסאהל ועד דרום היבשת. יש כ-270,000 פרטים, אך המספרים יורדים.
לנשר ראש וצוואר עם נוצות רכות. לבוגרים יש גב לבן. משקלם כ-5.4 ק"ג. הצעירים כהים יותר.
הנשרים אוכלי נבלות, הם אוכלים חיות מתות. הם עפים גבוה ומחפשים פגרים בסוואנה ובסביבת מים. הם יאכלו זברות, צבאים, חזירי יבלות ולעיתים יענים.
הם מקננים על עצים ולעיתים על עמודי חשמל. הנקבה מטילה ביצה אחת. שני ההורים מטפלים בביצה ובגוזל. טיפוח הגוזל לוקח זמן רב, כמעט שנה.
הנשרים בסכנה כי יש פחות פגרים ובתי גידול. גם הרעלות וציד פוגעים בהם. לדוגמה, ב-2012 כמה נשרים מתו אחרי שאכלו פגר פיל מורעל. זה מסוכן לאוכלוסייה שלהם.
בישראל הם נדירים מאוד. נצפו שני פרטים ב-2021 באתרים שונים.
תגובות גולשים