נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מלט ישראלי היא חברת ייצור מלט וצמנט פורטלנד. החברה היא יצרנית המלט הגדולה בישראל והייתה מונופול, בעל שליטה כמעט מלאה בשוק, עד ביטול מעמדה ב-2020. כיום החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, באמצעות קבוצת כלל תעשיות. בעבר החזיקה התאגיד האירי CRH בחלק מהמניות, אך ב-2015 נמכרו מניות אלה לכלל, שהפכה לבעלת המניות המלאה.

המקור לשם "נשר" אינו ודאי. יש הסבר שרמז לשם הוא עוף הנשר שחי באזור, אך תפוצתו לא כללה את הכרמל. השערה אחרת קושרת את השם לשם גרמני של מפעל מלט שהיה קשור למייסד מיכאל פולק.

הרעיון להקים מפעל מלט בחיפה הוצע כבר בראשית המאה ה-20. המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש) העריך שיש ביקוש גדול למלט והמליץ על חיפה בגלל הנמל, מסילת הרכבת ומרבצי אבן גיר (אבן שמשמשת לייצור מלט) באזור הכרמל. מפעל נשר הראשון הוקם בשנת 1923, ובעקבותיו התפתחה גם ישוב העובדים שהפך לעיר נשר.

בעקבות גלי העלייה בשנות ה־50 הקימה החברה את מפעל רמלה. באמצע המאה ה־20 גדל היקף הייצור באופן משמעותי. המדינה רכשה מניות בכורה ב־1960, וחברות כמו החברה המרכזית וכלל היו בין בעלי המניות. בשנת 1969 רכשה נשר את מפעל "שמשון" בהר טוב ושיפרה אותו. בשנת 2015 נמכר מפעל הר טוב במסגרת הסדר רגולטורי. בשנות ה־90 שודרג מפעל רמלה: הותקנו כבשנים חדשות (כבשן היא תנור גדול שמייצר קלינקר, חומר ביניים במלט) בתהליך יבש, שהחליפו כבשנים ותיקים בתהליך רטוב.

ב־ספטמבר 2020 בוטל מעמד המונופול של נשר, לאחר שנתח השוק שלה ירד משמעותית.

דו"חות כלכליים טענו שנשר ניצלה את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחירים גבוהים לאורך שנים. לפי ועדה בין־משרדית (2013), מרכיב המלט מהווה רק חלק קטן ממחיר דירה ממוצעת. דוחות שונים מראים שמחירי המלט עלו בכ־30% בין 2021 ל־2023, וגם מחירי נשר עלו בתקופה זו.

תושבים ליד מפעל רמלה טענו לאורך השנים על זיהום אוויר, ריחות ובעיות בריאות נשימתיות. בדיקות המשרד להגנת הסביבה ב־2012 הראו שלפעמים פליטות מתאימות לתקנים אירופיים, אך מדדי השפעה סביבתית הצביעו על כך שנשר רמלה נחשבת כמאזמי המזהמים הפרטיים הבולטים בישראל. ב־2021 הוערך הנזק הבריאותי והסביבתי שגרם המפעל בכ־860 מיליון ש"ח לשנה.

נשר משתפת פעולה עם מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת (RDF) בחירייה. תפעול המתקן שם יצר בעיות ריח באיזור. בדוח משרד הבריאות ב־מאי 2022 נרשמה עלייה בתחלואה בסרטן ברמלה ולוד, אך נמסר שלא ניתן לקבוע קשר ישיר בין המפעל לגורמי התחלואה, בגלל גורמים אחרים.

המפעל דווח כבעל תקלות תפעוליות רבות. ביולי, אוגוסט 2022 דווחו עשרות תקלות, ובאוגוסט 2022 נרשם קנס של 6 מיליון ש"ח על חריגות בפליטות. במאי 2023 דווח על חשד למחיקת נתוני פליטת כספית; נשר הכחישה. בנובמבר 2024 נמסר כי המפעל אינו מדווח על כל התקלות כנדרש והמשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר פעילותו באופן שוטף.

המפעלים המרכזיים כוללים את אתר רמלה ואת אתרי ייצור היסטוריים כמו חיפה והר טוב.

קיימות תמונות ולוגואים שונים המתעדים את מפעלי נשר והסמלים שלהם.

נשר מלט ישראלי עושה מלט. מלט הוא חומר לבנייה.

לא בטוח למה קראו לחברה "נשר". יש מי שחושב שזה על שם העוף. יש מי שחושב שזה תרגום משם גרמני.

המפעל הראשון הוקם ב־1923 ליד חיפה. אנשים שעבדו שם ייסדו את ישוב נשר. בשנות ה־50 נפתח מפעל נוסף ברמלה.

נשר הפכה לחברה גדולה מאוד בתחום המלט בישראל. בשנות ה־90 שדרגו את הכבשנים (תנורים לייצור קלינקר, חומר במלט). ב־2020 הפסיקו לקרוא לה מונופול. מונופול זה כשחברה שולטת ברוב השוק.

יש טענות שנשר הגביהה מחירים לאורך שנים. מחירי המלט עלו בשנים האחרונות.

תושבים קרובים למפעל התלוננו על ריחות וזיהום אוויר. מדידות הראו לפעמים שהפליטות עומדות בתקנים, אך מדדי נזק סביבתי הצביעו על זיהום גבוה. ב־2021 העריכו את הנזק בכמה מאות מיליוני שקלים בשנה. המפעל קיבל קנס של 6 מיליון ש"ח על חריגות בפליטות.

היו גם דיווחים על תקלות רבות וחשדות למחיקת נתונים. משרד הבריאות מצא עלייה במחלות מסוימות באיזור, אך לא הוכח קשר ברור למפעל.

נשר מפעילה מפעלים ברמלה, בחיפה ובאתרים נוספים.

יש תמונות ולוגואים של המפעלים.