נתיך

נתיך (באנגלית: Fuse, פיוז) הוא רכיב חשמלי שמגן מפני זרמי יתר. זרמי יתר הם זרמים חזקים מדי עקב קצר חשמלי או עומס יתר. העיקרון פשוט: תיל מתכתי בתוך הנתיך מתיך וקטע את המעגל, וכך הזרם נפסק. בדרך כלל נתיך שנשרף אינו ניתן לשימוש חוזר ויש להחליפו.

נתיך בנוי ממעטפת מבודדת סביב תיל מוליך. המעטפת נבחרת לפי עצמת הזרם הצפויה. בנתיכים לזרמים חלשים המעטפת תהיה פלסטיק או זכוכית. בנתיכים לזרמים חזקים היא תהיה קרמית. התיל המוליך עשוי בדרך כלל מסגסוגת על בסיס נחושת. במעט נתיכים התווך בין התיל למעטפת הוא אוויר. בנתיכים רבי-עוצמה התווך ממולא בחול כדי למנוע יצירת קשת חשמלית וחיבור מחדש של המעגל. לעתים נתיך מונח בתוך בית נתיך שמאפשר החלפה מהירה.

לכל נתיך יש אופיין זרם מול זמן, הזמן שבו התיל מתיך תלוי בעוצמת הזרם. הערך המרכזי הוא "זרם העבודה" (הערך הנקוב). כל עוד הזרם נמוך ממנו, הנתיך לא ינתק. זרמים מעט מעל הערך הנקוב מחממים את התיל וגורמים לניתוק אחרי זמן מסוים. מעל ערך גבוה מסוים התיל יתיך כמעט מיד, זהו "זרם הקצר" של המעגל. נתיכים מסווגים לפי האופיין הזה, כדי להתאיםם לשימושים שונים.

נתיך (פיוז) הוא חלק שמגן על חשמל בבית או במכשיר. נתיך מגן כשמגיע זרם חזק מדי. נתיך מכיל תיל קטן. התיל נמס כשהזרם חזק. כך הזרם נעצר והחשמל נייחס.

יש מעטפת שמקיפה את התיל. במכשירים קטנים המעטפת היא פלסטיק או זכוכית. בנתיכים חזקים המעטפת קרמית. התיל בדרך כלל עשוי מנחושת (מתכת). חלק מהנתיכים מלאים בחול. החול עוזר למנוע ניצוצות.

לנתיך יש מספר שמראה מהו זרם העבודה. זרם עבודה הוא הזרם שהנתיך יכול לשאת בלי להפסיק. אם הזרם יותר חזק, התיל מתחמם ונמס אחרי זמן. אם הזרם מאוד חזק, התיל נמס מיד. רוב הנתיכים חד-פעמיים ומחליפים אותם אחרי שנמסים.