נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (1864, 1937), שנודע גם בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי שפעל במצבים שונים בחייו: ציוני, תומך בשפה היידית, ובסוף חזר בתשובה והצטרף לאגודת ישראל.

בירנבוים נולד בווינה. בגיל צעיר התרחק ממשמעת דתית, אך כבר בגיל חמש עשרה הוציא חוברת נגד התבוללות. ב-1881 הצטרף לתנועת חובבי ציון. כמה שנים מאוחר יותר הקים עם חברים את "אגודת קדימה", אגודת הסטודנטים היהודית הראשונה באוסטריה, וערך עיתון גרמני שנקרא Der Colonist. ב-1890 טבע בעיתונו את המונח "ציונות", שם לתנועה לשיבת העם היהודי והחייאת הזהות הלאומית היהודית.

בירנבוים סיים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת וינה ב-1897. השתתף בקונגרס הציוני הראשון כמזכיר הוועד הפועל הקטן. אך בהדרגה נוצרו חילוקי דעות בינו לבין הרצל לגבי מטרת התנועה. ב-1898 עזב את התנועה הציונית והעדיף דגש על לאומיות גלותית, חיזוק התרבות והזכויות של יהודים בארצות מגוריהם.

בשנים הבאות פעל לפרסום רעיונותיו, וב-1908 היה בין יוזמי ועידת הסופרים בצ'רנוביץ', שם הוכרזה היידיש כשפה לאומית של העם היהודי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חזר בתשובה (חזר לשמירת מצוות) והצטרף לאגודת ישראל, שבה שימש כמזכירה. בשנות ה־20 התארגן סביבו חוג סופרים חרדיים. ב-1933, עם עליית הנאצים, עזב לגרמניה והמשיך לעבוד מהולנד, שם מת ב-1937 בסכוונינגן.

לאחר מותו נקראו מוסדות על שמו. בנו אוריאל בירנבוים (1894, 1956) היה צייר וסופר. בנו שלמה אשר היה חוקר יידיש, ובנכדו יעקב בירנבאום (1926, 2014) היה פעיל למען יהודי בריה"מ.

נתן בירנבוים (1864, 1937) היה איש חשוב בחיי הרוח של היהודים.

הוא נולד בוינה. כשהיה צעיר רחוק מהדת. בגיל חמש עשרה הוא כתב נגד התבוללות.

בהמשך הצטרף לתנועה שנקראה חובבי ציון. ציונות, תנועה שרצתה ליהודים ארץ וזהות משלהם. ב-1890 הוא טבע את המילה "ציונות" בעיתון שלו.

הוא לימד משפטים וקיבל דוקטורט. אחר כך עבד בארגונים ובפרסומים על תרבות ושפה. ב-1908 הוא התעתד לוועידה שבה קיבלו על היידיש (השפה היידית היא שפת דיבור של יהודים במזרח אירופה) כשפה של העם היהודי.

במהלך מלחמה גדולה חזר בירנבוים לשמירת מצוות והצטרף לאגודת ישראל, ארגון דתי. ב-1933, כשהנאצים עלו לשלטון, עבר להולנד. הוא נפטר שם ב-1937.

בנו אוריאל היה צייר וסופר. נכדו יעקב עזר ליהודים ברית־המועצות.