רבי נתן צבי פינקל (1849, 1927), המכונה "הסבא מסלובודקה", היה מייסד ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה וממנהיגי תנועת המוסר, תנועה יהודית שהדגישה חינוך מוסרי ותיקון האישיות. נולד בראסיין בליטא, ילד יתום שגדל בוילנה. נשא את גיטל וולפרט, ונמשך ללימוד אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), שהשפיע עליו רבות.
לאחר סגירת בית המוסר בקלם עבד עם רבו במשך תקופה ואז עבר לסלובודקה. ב-1876, 1877 פתח שם כולל והרחיבו לישיבה גדולה בשם "כנסת ישראל". משגיח בישיבה היה התפקיד המוסרי שהוביל, משגיח הוא מורה רוחני שמדריך את התלמידים.
פינקל סייע גם בחיזוק והקמת ישיבות נוספות, ושלח תלמידים וכספים למוסדות כמו מיר וטלעז. תלמידים רבים זיכו אותו בהקמת רשת ישיבות חזקה. בישיבתו שימש כמנהיג רוחני כ-45 שנה.
בשלהי המאה ה-19 פרצו מחלוקות בתוך הישיבה סביב שיטות החינוך. בעקבות כך פרש והקים מחדש את ישיבת "כנסת ישראל" בעוד הישיבה הוותיקה המשיכה כ"כנסת בית יצחק". בשנים 1903, 1905 נותרו מתחים, שהחריפו עם מהפכת 1905. לאחר מכן שינה פינקל את סגנון ההנהגה והפך לרך ומעודד יותר כלפי תלמידיו.
בעת מלחמת העולם הראשונה הוחרבה פעילות הישיבה לזמן מה. פינקל נעצר בגרמניה כנתין רוסי, אך שוחרר וחזר לפעול יחד עם שותפיו במקומות שונים עד שחזרה הישיבה לסלובודקה ב-1920.
בשנת 1924 החוק הליטאי אילץ ישיבות ללמד מקצועות חול. פינקל סירב וכעסה בלבו הוביל להחלטה להעביר את ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשנים 1924, 1925 עלו רוב תלמידיו ורבני הישיבה לחברון. בשל בריאותו עבר לתל אביב בסוף 1926, ונפטר בירושלים ב-1 בפברואר 1927. נקבר בהר הזיתים. על שמו קרויה ישיבת תפארת צבי בירושלים.
שיטת סלובודקה שאותה פיתח פינקל נטעה דגש על "גדלות האדם", הרעיון שאדם הוא יצור נעלה שנבחר לשרת את בוראו. זאת לעומת מסורות אחרות שדיברו על השפלות וצמצום המידות. בבסיס שיטתו עמדה חשיבות ההכרה והמחשבה הפנימית לפני המעשים. כשהתלמידים ראו לפנים שאיפות גבוהות הם קיבלו מוטיבציה לגדול רוחנית. בשיטה הזו הדגישו גם הופעה נאה וסדר חיצוני כהבעת כבוד לעצמי ולתפקיד.
שיחותיו והגותו נדפסו בספר "אור הצפון". מהדורה ראשונה יצאה בקובנא ב-1928, בהשגחת תלמידיו.
בנו משה נפטר לפניו. לאחר מותו נקבר שניהם בחלקת הנביאים בהר הזיתים.
העמיד אלפי תלמידים. רבים מהם הובילו ישיבות ותפקידים ציבוריים מאוחרים.
רבי נתן צבי פינקל נולד ב-1849. כינו אותו "הסבא מסלובודקה". הוא גדל בלי הורים. למד עם רבי שמחה זיסל מקלם. זיסל הוא רב ומורה חשוב בתנועת המוסר. תנועת המוסר היא קבוצת אנשים שלמדה על איך להיות טובים.
הוא פתח ישיבה. ישיבה זה בית ספר שבו לומדים תורה. שם הישיבה היה "כנסת ישראל". הוא היה משגיח. משגיח זה מורה שמדריך את הלב וההתנהגות. הישיבה גדלה והרבה תלמידים הגיעו אליה.
היתה מחלוקת בישיבה ואנשים פרשו. אחר כך חזרו חלקים ממנה והשפעתו גדלה.
ב-1924 עבר עם תלמידים לחברון. אחרי כן עבר לתל אביב בגלל בריאותו. הוא נפטר ב-1927 בירושלים. קברו בהר הזיתים.
פינקל האמין ב"גדלות האדם". זה אומר שכל אדם יכול להיות מיוחד וטוב. הוא חשב שחשוב לעבוד על המחשבות והשאיפות. בבית הספר שלו עודדו אנשים להיראות ולנהוג בכבוד.
אחרי מותו יצא ספר בשם "אור הצפון" עם דברים שלמד ואמר.
תגובות גולשים