סאב וופר (מאנגלית: Subwoofer, תרגום מילולי "תת נובח") הוא רמקול שמיועד להשמיע צלילים בתדר נמוך, הבס, ובעוצמה גבוהה. (בס = צלילים נמוכים מאוד.)
האוזן האנושית שומעת בערך מטווח של 20 הרץ ועד 20 קילו־הרץ. הרץ (Hz) הוא יחידת מדידה שמשמעותה "מחזור בשנייה". סאב וופר מיועד בעיקר לתדרים שבין 20 ל-200 הרץ. לעומת זאת, וופר רגיל מכסה טווח רחב יותר, בדרך כלל מ-50 עד 800 הרץ.
בתדרים נמוכים ובעוצמות גבוהות, הצלילים מורגשים גם פיזית בגלל הזזת נפח גדול של אוויר. בסלנג זה מכונה לפעמים "בעיטה בבטן".
הסאב בנוי מתיבת תהודה גדולה וממברנה (חלק שמזיז אוויר) גדולה, שלרוב קוטרה 8 אינץ' ומעלה. כך ניתן להפיק צלילים נמוכים מאוד.
ערוץ הבס מופרד משאר ההשמעה על ידי קרוסאובר, רכיב שמפצל תדרים בין רמקולים. עוצמת הסאב מושפעת גם משטח הממברנה וגודל תיבת התהודה, ולכן סאב חזק דורש לעתים קרובות מימדים פיזיים משמעותיים.
בשנים האחרונות, ובעיקר במוזיקה האלקטרונית לריקודים, משתמשים בסאבים לעוצמות בס חזקות שאינן קיימות בכלי נגינה אקוסטיים. בקולנוע הסאב מוסיף כוח לאפקטים כמו פיצוצים ומעברי ספינות חלל.
מערכות שמע מנצלות את העובדה שהאוזן קשה לזיהוי כיוון בתדרים נמוכים. לכן אפשר להקצות רמקולים זעירים (סטלייט) לצלילים הגבוהים וההיקפיים, ואת הבס להשמיע בסאב אחד. לעיתים משלבים בו גם וופר נוסף.
סאב וופר הוא רמקול מיוחד שמוציא צלילים נמוכים מאוד. הצלילים הנמוכים נקראים בס.
הוא עובד בעיקר בין 20 ל-200 הרץ. הרץ (Hz) אומר כמה פעמים הצליל חוזר בכל שניה.
צלילים נמוכים חזקים מרגישים גם בגוף. הם זזים הרבה אוויר. אנשים אומרים על זה "בעיטה בבטן".
סאב גדול ויש לו ממברנה (חלק שנע ונדחף) בתוך קופסה גדולה. הממברנה הזו צריכה להיות גדולה כדי להוציא בס עמוק.
מוסיקה אלקטרונית וריקודים משתמשים בסאבים. גם בקולנוע משתמשים בהם כדי להרגיש פיצוצים וסצנות חלל בעוצמה.
האוזן לא תמיד יודעת מאיפה מגיע הבס. לכן מספיק לפעמים סאב אחד בחדר, ורמקולים קטנים אחרים נותנים את שאר הקולות.
תגובות גולשים