סאחה (יקוטיה)

רפובליקת סאחה־יקוטיה היא רפובליקה במזרח הרחוק של רוסיה. ב־2024 התגוררו בה 1,001,664 תושבים. בירתה היא יקוטסק.

שטח הרפובליקה כ־3,100,000 קמ"ר, מעט פחות מהודו. מבחינת השטח זו הרפובליקה הגדולה ביותר בתוך הפדרציה הרוסית. לו הייתה מדינה עצמאית, הייתה מדורגת בין הגדולות בעולם.

יש עדויות להתיישבות באזור כבר מהתקופה הפלאוליתית. במאה ה־17 הגיעו קוזאקים לאגן הנהר לנה והקימו נקודות מבוצרות. ב־1784 האזור אורגן כאובלסט יקוטסק. לאחר מרד 1863 הוגלו לכאן פולנים רבים שתרמו לחקר השטח.
בשנות ה־20 נחזקה השליטה הסובייטית. ב־1922 הוקמה רפובליקה אוטונומית כחלק מרוסיה הסובייטית. בשנות ה־50 התגלו מרבצי יהלומים, ובהמשך גם גז ונפט. ב־1990 הוכרזה הרפובליקה במסגרת הפדרציה הרוסית, וב־1991 שמה שונה לסאחה (יקוטיה). ב־2019 הושלמה מסילת ברזל עד כ־30 ק"מ מיקוטסק.

הרפובליקה עשירה במקורות טבע, ובעיקר ביהלומים. יש בה טייגה, יער צפוני קר, המאפיין את מזרח סיביר. בצפון נמצאים ארכיפלגים קפואים, כולל איים גבוהים וקרחוניים.

נכון ל־2024 יש כ־1.0 מיליון תושבים; כ־66.7% חיים בערים. לפי מפקד 2021 הייקוטים מהווים כ־55.3% מהאוכלוסייה (כ־470 אלף), הרוסים כ־32.3% (כ־277 אלף), ושאר עמי הצפון כ־4.5%.
האוכלוסייה הרוסית פחתה מאז 1989. רבים מהרוסים משתייכים לכנסייה האורתודוקסית (כ־37.8%). התושבים הילידים החזיקו בעבר בטנגריזם, אמונה שמאניסטית עתיקה (שמאניזם פירושו מנהגים רוחניים של ציידים ורועים). תחת השלטון הקומוניסטי דהו חלק מהאמונות, אך לאחר נפילתו חלו תחיות תרבותיות.

החוקה של הרפובליקה אושרה ב־1992. הרשות המחוקקת היא האספה הממלכתית וכוללת 70 חברים. הרשות המבצעת מנוהלת על ידי "ראש הרפובליקה", שנבחר לכהונה של חמש שנים. בבחירות 2023 נבחר אייסן ניקולייב לכהונתו השנייה.

התעשייה מהווה מעל למחצית מהתמ"ג, והרובה מגיעה מכרייה. יש מפעלי תעשייה בעיר יקוטסק ובמרכזי כרייה כמו מירני ונריונגרי. כריית יהלומים חשובה מאוד: חלק משמעותי מהעתודות העולמיות מרוכז כאן, וכרייה מבוצעת על ידי חברת אלרוסה. יש גם כריית זהב, וגילויים ראשוניים של אורניום.
חלק מהאוכלוסייה הילידית ממשיכה לעסוק בציד, דיג ורעיית איילי הצפון. קיימת מסחר שנהב מממותות. למען שיפור מצב הקשישים בכפרים הוקמה קרן אראל.

מרבית המטען עובר באוניות. יש שישה נמלי נהר ושני נמלי ים עיקריים: טיקסי וזליני מיס. תחבורה אווירית חשובה להסעת אנשים, וביקוטסק פועל נמל תעופה בינלאומי. שני כבישים ראשיים חוצים את הרפובליקה, ומסילת ברזל מקשרת את קו הבאיקל, אמור למרכזי התעשייה בדרום.

שני מרכזים עיקריים להשכלה גבוהה הם האוניברסיטה הפדרלית הצפון־מזרחית על שם אמוסוב והאקדמיה החקלאית היקוטית.

רפובליקת סאחה־יקוטיה היא חלק מרוסיה במזרח הרחוק. ב־2024 חיו שם כ־1,001,664 אנשים. הבירה היא יקוטסק.

שטח הרפובליקה גדול מאוד. הוא כמעט בגודל של הודו. זה אחד האזורים המנהליים הגדולים בעולם.

אנשים חיו באזור אלפי שנים. במאה ה־17 הגיעו קוזאקים לחלקים ממנו. ב־1950ים נמצאו שם יהלומים. ב־1990 הוקמה הרפובליקה כחלק מרוסיה. ב־2019 הוסיפה מסילת רכבת להגיע קרוב ליקוטסק.

יש שם הרבה יהלומים. יש גם טייגה (יער צפוני קר). בצפון יש איים קפואים.

כ־66% מהאנשים גרים בערים. הייקוטים הם הקבוצה הגדולה ביותר (כ־55%). הרוסים הם כ־32%.
הרוב שומרים על מנהגים ישנים וגם על דתות חדשות. שמאניזם הוא אמונה מקומית, עם טקסים רוחניים.

יש חוקה משנת 1992. יש אספה עם 70 חברים. ראש הרפובליקה נבחר ל־5 שנים. אייסן ניקולייב נבחר ב־2023.

הרבה כסף מגיע מכרייה. יש כריית יהלומים וזהב. חברת אלרוסה עובדת בחיפוש ובכרייה. תושבים ילידים עוסקים בציד, דיג ורעיית איילים. קרן אראל עוזרת לקשישים בכפרים.

סחורות נשלחות בעיקר באוניות. יש שני נמלי ים עיקריים: טיקסי וזליני מיס. אנשים נוסעים הרבה במטוסים. ליקוטסק יש נמל תעופה.

יש אוניברסיטה פדרלית גדולה על שם אמוסוב. יש גם אקדמיה חקלאית יקוטית.