סאמרא

סאמרא היא עיר בצפון עיראק, כ־110 ק״מ צפון־מערבית לבגדאד, על הגדה המזרחית של נהר החידקל. היא שימשה כבירת ח'ליפי בית עבאס מסוף המאה ה־8 עד סוף המאה ה־9, והעיר נחשבת אתר עלייה לרגל חשוב באסלאם השיעי. ב־2007 הוכרזה העיר הארכאולוגית סאמרא כאתר מורשת עולמית, והוכנסה מיד גם לרשימת אתרים בסיכון. לפי נתונים מ־1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר היתה כ־144,771 תושבים.

האזור יושב בדלילות כבר בתקופה הפרהיסטורית. בין 5500 ל־4800 לפני הספירה התקיימה כאן תרבות סאמרא, שהתאפשרה הודות למערכות השקיה וכלי קדרות מעוטרים. ממצאים אלה התפשטו אז ברחבי המזרח התיכון. במאה ה־7 לפני הספירה הקים סנחריב יישוב אשורי על יד החידקל. בתקופות מאוחרות העיר כונתה בשפות שונות, ולסאסאנים חצבו תעלת מים במאה ה־6 לספירה.

בסוף המאה ה־8 הקימו ח'ליפי בית עבאס תעלת מים שנבנתה בחלקה על ידי הארון א־רשיד. בשנים 834, 835 העביר הח'ליף אל־מעתצם (ח'ליף מבית עבאס) את הבירה לסאמרא, ובשמו של העיר נקלטה הצורה הנוכחית. בשנת 836 נבנתה עיר חדשה על הגדה המזרחית סביב אתר קודם, והוקם ארמון גדול בצפוןו.

העיר תוכננה באופן שנראה כמעט מונומנטלי: ארמון פרטי לח'ליף, חלקים ציבוריים, ושדרה ארוכה בת כ־3.5 ק״מ שהובילה לשווקים ולמסגד אל־מעתצם. מחוץ לשדרה שכנו מגורי החיילים, ובמזרחה היה אזור ציד שהורחב מאוחר יותר. תחת אל־מתוכל (ח'ליף מאוחר יותר) החלה בנייה רחבה של ארמונות, מסגד גדול, ומגרש מרוצים ארוך שהסימון שלו נרשם במקורות של התקופה. במחצית המאה ה־9 סאמרא הגיעה לשיאה.

עם זאת, פרויקטים יקרים כמו הקמת בירה חדשה ב־859 תרמו לקריסה כלכלית. לאחר שאל־מתוכל נרצח ב־861, והח'ליפות הלכה והשתנתה, פחתה החשיבות הפוליטית של סאמרא עד שבירת הח'ליפות חזרה לבגדאד בסוף המאה ה־9.

למרות שקיעתה הפוליטית, שמרה סאמרא על מעמד דתי. במסגד אל־עסכריה נמצאים קבריהם של אלי אל־האדי וחסן אל־עסכרי, והעיר מקושרת גם למקום ציון הקשור לאימאם השנים־עשר בשיעה, שנקרא "האימאם הנעלם". שינוי אפיק זרימת החידקל במאה ה־13 האיץ את שקיעתה.

במאה ה־20 בניית סכר על החידקל יצרה אגם מלאכותי גדול. כפרים נשטפו או הוצפו, ותושביהם רבים עברו לסאמרא, מה שגרם לגידול אוכלוסייה.

בשנים האחרונות אירעו אקטים אלימים שפגעו באתר ובתושבים: בפברואר 2006 פוצץ מהומת פיצוץ במסגד אל־עסכריה, וב־2007 הותקף המסגד שוב וכן נהרסו שני המינרטים שלו. באותה שנה פוצץ גם מגדל השעון בעיר.

האקלים הוא צחיח (BWh לפי שיטת קפן), עם קיץ חם מאוד שיכול להגיע עד כ־50 מעלות צלזיוס, וחורפים שבהם הטמפרטורות עלולות לצנוח מתחת לאפס. המשקעים השנתיים הממוצעים נמוכים, כ־127 מ״מ.

אורכה של סאמרא מצפון לדרום כ־41.5 ק״מ, ורוחבה נע בין 4 ל־8 ק״מ. העיר לא הוקפה חומות, כי הנהרות הקיפו אותה באופן טבעי. רובעי העיר תודרכו צבאית, ורוב הבנייה נעשתה מלבנים אפויות, לבנות בוץ ומלט. בין המבנים ההיסטוריים בולטים שאריות הארמונות, המסגדים והשדרה המרכזית שנמצאים כיום מתחת לבניינים מאוחרים יותר.

סאמרא היא עיר בצפון עיראק. היא נמצאת כ־110 ק״מ מצפון־מערב לבגדאד, ליד נהר החידקל. בעבר הרחוק חיו כאן אנשים כבר בין 5500 ל־4800 לפני הספירה. הם יצרו כלי חרס יפים. זו נקראת תרבות סאמרא.

בימי הביניים, בסוף המאה ה־8 והשנים הבאות, הפכה סאמרא לעיר חשובה מאוד. ח'ליפים (הם שליטי האסלאם) מבית עבאס בחרו בה כבירה לזמן מה. הם בנו ארמונות גדולים, שדרה ארוכה ושווקים.

לסאמרא יש גם חשיבות דתית. במסגד אל־עסכריה (מסגד הוא בית תפילה מוסלמי) יש קברים של מנהיגים חשובים לשיעים. בגלל זה מגיעים לכאן אנשים למקדש ולביקור.

במאה ה־13 הנהר שינה את דרכו. זה הפחית את חשיבות העיר. במאה ה־20 בנו סכר על החידקל. הסכר יצר אגם גדול. כפרים בצורת האזור הוצפו, ורבים עברו לסאמרא.

בשנים 2006, 2007 קרו פיצוצים שפגעו במסגד ובמגדלים שלו. זה פגע במבנים היסטוריים ובתושבים.

בעיר חם מאוד בקיץ, לפעמים עד כ־50 מעלות. בחורף יכול להיות קר, ולפעמים מתחת לאפס. יורדים מעט גשמים בשנה, כ־127 מ״מ.

העיר ארוכה מאד מצפון לדרום, כ־41.5 ק״מ. לא היו לה חומות, כי הנהרות הגנו עליה. בנו פה ארמונות ומסגדים, וחומרי הבנייה היו בעיקר לבנים אפיות ולבני בוץ.