סאמרהיל

סאמרהיל הוא בית ספר פתוח ומחלוצי בחינוך הדמוקרטי (= שיטה חינוכית שבה תלמידים משתתפים בהחלטות ומנהלים חלק מחיי הבית-הספר). הוא נוסד ב-1921 על ידי אלכסנדר ס. ניל ואשתו, וממוקם כיום בעיירה לייסטון, סאפוק, אנגליה. בבית הספר לומדים ומתגוררים תלמידים בגילאי 5, 16, המגיעים ממדינות שונות. הם מחולקים לשלוש קבוצות גיל בלבד, ולמידה ומגורים משותפים בתוך כל קבוצה.

ניל, מחנך וסופר בריטי, חיפש מקום להקים בית ספר שבו הילדים יקבלו חופש ועבודה דמוקרטית. סאמרהיל הוקם תחילה בהלראו בגרמניה (1921), עבר לאוסטריה ולבריטניה, וב-1927 קבע את מקומו בלייסטון. לאורך השנים בית הספר עורר מחלוקת, אבל גם הערכה והשפעה על מורים ובתי ספר בעולם. אלכסנדר ניל נפטר ב-1973; בתו זואי רדהד מנהלת אותו כיום. ידוענים מסוימים ביקרו בבית הספר, והנושא נידון בספרים ומאמרים שונים.

סאמרהיל מייצג מימוש קיצוני של חינוך חופשי. ניל שילב ברעיונותיו השפעות של פסיכולוגים וחיבר את השינוי החינוכי ברצון לשנות גם את החברה. הדגש הוא על חירות הילד והאמונה שטוב טבעו של הילד נשמר כשהוא אינו נתון בפחד ומשמעת קשיחה.

התלמידים מקבלים חופש בקבלת החלטות ובהשתתפות בשיעורים. אין חובה להיכנס לכיתה; כל תלמיד רשאי לבחור מה ללמוד ולבנות חלק ממערכת השעות שלו. יחד עם זאת יש לוח זמנים כללי.

בין מורים ותלמידים יש שוויון בכנות ההחלטות. התלמידים משתתפים בקביעת כללי הבית והחיים היומיומיים. בכל הצבעה בבית הספר קולו של התלמיד שווה לקולו של איש הצוות. המורה אינו דמות סמכותית עליונה ולא נותן שיעורי מוסר.

הנהלת סאמרהיל מתנגדת לענישה שגורמת לפחד. אין ענישה מנהלית קבועה; במקום זאת האספה הכללית (פגישת כל התלמידים ואנשי הצוות) קובעת כללים ומחליטה על צעדים כלפי מי שעובר אותם. בגישה זו מאמינים כי ילדים לומדים מנסיון ולא משינוי בכוח.

להורים אין תפקיד ניהולי קבוע בבית הספר. הם יכולים לבקר בסופי שבוע ולקחת חלק בסופי שבוע מסוימים. ניל סבר שלפעמים חשוב שהילד יבלע קצת מרחוק מהוריו, כדי לקבל חוויות אישיות עצמאיות.

התלמידים מחולקים לשלוש קבוצות גיל. בתחילת כל תקופה מתפרסמת מערכת שעות.

יש תוכנית יומית כללית, אך כל תלמיד חופשי לבחור כיצד להעביר את זמנו. אחר הצהריים מוקדשים לפעילויות כמו ציור, אמנות, רכיבה ומלאכה. בערבים מתקיימים הרצאות, ישיבות, ריקודים או ערב חופשי.

בתי הספר מקיימים אספות דמוקרטיות כמה פעמים בשבוע. באספות אלה דנים בקונפליקטים, משנים חוקים ומחליטים על עניינים יומיומיים. לאנשי הצוות ולתלמידים יש יחס שווה בהצבעות. בעבר לניל ולאשתו הותרה זכות וטו על החלטות, אך השימוש בה נדיר.
מחקרים על בוגרי סאמרהיל מצביעים על סובלנות ויכולת לקבל אחרים. מנגד, חלק מהבוגרים התלוננו על הזנחת הממד האקדמי.

בזמן ניל נהגה בבית הספר מדיניות פתוחה יחסית לגבי יחסים בין תלמידים ומורים. תופעות אלה היו שנויים במחלוקת והיום נחשבות בלתי מקובלות במקומות רבים.

בשנת 2008 יצא סרט בשם "סאמרהיל" המתאר את הקונפליקטים בין בית הספר לרשויות ואת חיי התלמידים במקום.

סאמרהיל הוא בית ספר שונה והיה אחד הראשונים בחינוך הדמוקרטי. חינוך דמוקרטי זה אומר שהתלמידים משתתפים בהחלטות בית הספר. בית הספר הוקם ב-1921 על ידי אלכסנדר ס. ניל. היום הוא נמצא בעיירה לייסטון באנגליה. לומדים שם ילדים בגילאי 5, 16.

ניל רצה בית ספר שבו הילדים יקבלו חופש. בית הספר התחיל בגרמניה ואז עבר לאוסטריה ולבריטניה. ב-1927 הוצב בלייסטון. בתו של ניל, זואי, מנהלת אותו היום.

הרעיון המרכזי הוא לתת חופש לילדים ולעודד אותם להיות עצמאיים. ניל האמין שהילד טוב בטבעו, ושמשמעת קשה עלולה לפגוע בו.

תלמידים בוחרים אם ללכת לשיעור. אין חובה להיכנס לכל כיתה. כל אחד יכול לנסות מה שהוא רוצה.

בבית הספר המורים והתלמידים דנים יחד. יש הצבעות שהקול של כל תלמיד שווה לקול של איש הצוות. המורה לא עומד מעל כולם.

בסאמרהיל מנסים לא להעניש מתוך פחד. כשמישהו שובר חוק, האספה (פגישה של כל התלמידים והצוות) מחליטה מה עושים.

הורים לא מנהלים את בית הספר. הם מוזמנים לבקר בסופי שבוע מיוחדים. הרעיון הוא שהתלמידים ילמדו להיות עצמאיים.

התלמידים מחולקים לשלוש קבוצות גיל. בתחילת כל תקופה יש מערכת שעות.

יש תכנית כללית, אבל כל אחד יכול לבחור מה לעשות אחר הצהריים. יש פעילויות כמו ציור, אמנות, רכיבה ומלאכה. בערב יש לפעמים הרצאות, ריקודים או ערב חופשי.

יש אספות ארבע פעמים בשבוע. באספות דנים בחוקים ובעיות. לכל קול יש אותו משקל. בוגרים רבים גדלו להיות סובלניים ופתוחים, אך יש שטענו שהחלק האקדמי הוזנח.

בזמן המייסד היו נהלים פתוחים לגבי קשרים אישיים. זה היה שנוי במחלוקת, והיום הגישות האלה שונות ברוב המקומות.

בשנת 2008 יצא סרט בשם "סאמרהיל". הסרט מראה את המאבקים של בית הספר ואת חיי הילדים בו.