סארין

סארין היא תרכובת אורגנית על בסיס זרחן בנוסחה (CH3)2CHO]CH3P(O)F)].
זהו נוזל חסר ריח שמשמש כגז עצבים קטלני מאוד. האו"ם מסווג אותו כנשק להשמדה המונית,
והייצור והאחסון נאסרו על ידי אמנת הנשק הכימי מ-1993.


בצורתו הנוזלית הוא דווח כחסר צבע ולעיתים חום בהיר, וחסר ריח.
החומר מתאדה בקלות בטמפרטורת החדר ויש לו חיי מדף קצרים.
הוא מוכן מתגובה בין מתילפוספוניל דיפלואוריד לאיזופרופנול.
סארין יכול להיות נשק כימי בינארי, זה אומר ששני רכיבים נפרדים
מוחזקים בנפרד ורק בעת השימוש הם מתמזגים ויוצרים את החומר המסוכן.
כך משפרים את הבטיחות באחסון ופתרים בעיית חיי המדף הקצרים.


סארין חודר דרך הנשימה וגם דרך העור. הוא פוגע במערכת העצבים.
הוא מדכא את האינזים אצטילכולין אסטראז, אנזים שמפרק את הנוירוטרנסמיטור
אצטילכולין, כלומר נתקע יותר אצטילכולין במערכת העצבים.
בזה נפגעת היכולת לשלוט בשרירים.
התסמינים הראשונים כוללים נזלת, כיווץ חזה והיצרות האישונים.
בהמשך מופיעים קושי נשימה, בחילה ורוק רב. בסוף נגרמות עוויתות
ואיבוד שליטה על שרירים וסוגרים, שעלול להוביל לחנק ולמוות.
מינון קטלני מדווח כ-0.01 מ״ג סארין לכל ק״ג משקל גוף, שיכול לגרום
למוות בתוך דקה. עוצמתו הושוותה לכ-500 פעמים עוצמת הציאניד.
הטיפול המיידי הנפוץ הוא הזרקה של אטרופין או חומרים דומים,
שחוסמים תחרותית קולטנים של אצטילכולין.


ניסויים בבני אדם הראו שמנה של 0.5 מ״ג מהרעיל דיכאה
בכ-38% הן את כדוריות הדם האדומות והן את אנזימת האצטילכולין אסטראז
לכמה שעות. בנוסף נמצא בתת-השרידים שבפלזמה, ארבע שעות לאחר חשיפה,
ריכוז של תוצר פירוק של סארין בטווח 2, 135 מיקרוגרם לליטר.


החומר התגלה ב-1938 בגרמניה על ידי שני מדענים שהיו בדרכם
לפתח חומרי הדברה חזקים יותר. בסארין היה החזק מבין ארבעת גזי העצבים
שפותחו על ידי גרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.



מאז שנות ה-70 מפתחת סוריה ארסנל של נשק כימי, שבו כללו גם סארין.
בשנים האחרונות נעשו בדיקות וחקירות של האו"ם ושל מדינות נוספות
שבדקו דיווחים על שימוש בסארין במלחמת האזרחים בסוריה.
ב-2013 הועלו ראיות לכך שממשלת סוריה השתמשה בסארין, ובדוח אמריקאי
על ההתקפה ב-21 באוגוסט 2013 צוינו כ-1,429 הרוגים, כולל כ-426 ילדים.
דו"ח של האו"ם מצא עקבות סארין בדם ההרוגים בתקרית זו.
ב-4 באפריל 2017 דווח על מתקפה בח'אן שייח'ון שבה נהרגו כ-100 אנשים
ועד 400 נפצעו, ויש דיווחים רפואיים שטוענים שנעשה שימוש בסארין.
מידע על האחראים לתקיפות לא תמיד היה ודאי, והחקירות המשיכו.

סארין הוא חומר כימי מאוד מסוכן.
הוא נראה כנוזל וחסר ריח.
הוא שימש כנשק כימי והרבה אנשים נפגעו.


סארין נוצר מכמה חומרים שמתחברים יחד.
לעיתים שומרים שני חומרים בנפרד ורק כשמפעילים אותם
הם יוצרים סארין. זה נקרא נשק כימי בינארי.


סארין פוגע במערכת העצבים.
הוא עוצר אנזים שנקרא אצטילכולין אסטראז,
האנזים הזה מסייע להפסיק אותות עצביים בין תאים.
כשהוא נעצר, השרירים לא מקבלים פקודות כראוי.
נפגעים יכולים להתחיל עם נזלת וקשיי נשימה.
למרבה הצער, מצב קשה עלול לגרום לחנק.
כמות מאוד קטנה (0.01 מ״ג לכל ק״ג משקל) עלולה להיות קטלנית.
הטיפול המיידי יכול לכלול הזרקת אטרופין.


הסארין התגלה ב-1938 בגרמניה.
הוא היה אחד ממספר גזי עצבים שפותחו אז.



בשנים האחרונות דווח על שימוש בסארין במלחמה בסוריה.
בדו"חות נאמר שרבים נפגעו, כולל ילדים.
ב-21 באוגוסט 2013 דווח על כ-1,400 הרוגים, בהם כ-400 ילדים.
ב-2017 דווח על התקפה נוספת שבה נפגעו עשרות אנשים.