סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה שבו יש ברז או מתקן מים ציבורי לשתייה. בעבר הסבילים עמדו בצמתים, ליד דרכים, או מול מסגדים, כדי שעוברי אורח יוכלו לשתות או להיטהר לפני התפילה.
בעברית נקרא גם "משקית". בטורקית קיימת המילה Sebilci (סבילג'י) לתיאור האדם המחלק מים. באימפריה העות'מאנית שלטונות ועשירים בנו סבילים כמעשה צדקה והצגה של נדיבות. רבים מהסבילים מקושטים בכתובות ובהתאמות אומנותיות.
המילה הערבית "סביל" פירושה גם "דרך" (כמו המילה העברית "שביל"). ביטוי מפורסם הוא "פי סביל אללה", מעשה שנעשה "לשם שמים" או כצדקה. לכן בניית סביל נחשבה לפעולה נדיבה שעוזרת לעוברים ושבים.
בתרבות הטורקית יש הבחנה בין "סביל", מקום לחילוק מי־שתייה ציבוריים, לבין "צ'שמה" (Çeşme), ברז לצידי הדרך. בישראל כיום קוראים למתקני המים מתקופות הערבית והעות'מאנית לעתים פשוט "סביל".
בכמה מקומות הסבילים בולטים כשמורים או מפורסמים. במוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב יש שחזורים של סבילים מתקופות שונות.
ביפו יש את המחמודייה, שנבנתה לזכר אישה על ידי אברהם שפירא. בתל אביב מחזיקים גם סביל בחזית מוזיאון ארץ־ישראל ברחוב חיים לבנון.
בזמנים הממלוכים (מאות ה-14, 15) נבנו סבילים בשכונות העיר העתיקה וברחבת הר הבית. במאה ה-16 הורה סולימאן המפואר לבנות כמה סבילים בירושלים, בהם חמישה בתוך חומות העיר.
זהו סביל בהר הבית, בצדה הצפוני של החצר ליד שער פייצל. נבנה על ידי סולימאן בשנת 1537. בתחילת המאה ה-20 הוא תועד כפעיל; היום הוא נטוש. על חזיתו כתובה כתובת הנצחה.
הסביל המכונה Sebilj נבנה ב-1891 בכיכר הראשית של סרייבו, בשוק באשצ'ארשי. הוא תוכנן על ידי האדריכל האוסטרי אלכסנדר ויטק ונחשב לסמל של העיר.
ליד כניסת קבר רחל יש שני עמודים שבתוכם סבילים. המים שימשו מהבאר שחפרו היהודים בסמוך. מעל המקור חקוקה חריטה עם סמל האימפריה העות'מאנית.
יש תמונות של סבילים בלוד, בתל אביב, במתחם נבי ימין ובכניסה לקבר רחל.
סביל הוא מבנה עם מים לשתייה. (ברז ציבורי).
סבילים עמדו בצמתים ובפינות רחובות. אנשים עצרו לשתות בדרך. לפעמים השתמשו בהם גם להיטהרות לפני תפילה. (היטהרות = ניקיון לפני תפילה).
המילה "סביל" בערבית גם אומרת "דרך". יש ביטוי "פי סביל אללה" שפירושו לתת מים למישהו בשביל אלוהים. זה נחשב למעשה טוב.
יש סבילים מיוחדים שמקושטים וכתובים עליהם שמות ובתאריכים.
ביפו יש סביל שנבנה על ידי אברהם שפירא לזכר אמו. בתל אביב יש שחזורים של סבילים במוזיאון ארץ־ישראל.
במהלך ההיסטוריה נבנו בירושלים סבילים רבים בעיר העתיקה וברחבת הר הבית.
זהו סביל על הר הבית. נבנה ב-1537 על ידי סולימאן. פעם עמד בו מים, היום הוא נטוש.
בשנת 1891 נבנה הסביל המפורסם בכיכר הראשית של סרייבו. קוראים לו Sebilj.
ליד קבר רחל יש שני עמודים שבתוכם סבילים. המים הגיעו מבאר שנחפרה בסמוך.
מצוינות תמונות של סבילים בלוד, בתל אביב, בכפר סבא ובכניסה לקבר רחל.
תגובות גולשים