סדר קדשים

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה, שהיא אוסף מוקדם של הלכות שבידינו.

נושא המרכזי הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש. קרבנות, מתנות שהוקרבו בבית המקדש לפי חוקי התורה.

בתלמוד, ספר של דיונים ופירושים על המשנה, מצטט הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ..." ונוגע בששת סדרי המשנה. המילה "חָכְמַת" נחשבת ברמז לסדר קדשים, משום שההלכות בו מורכבות ומחכימות יותר.

הסדר כולל אחת־עשרה מסכתות. הרמב"ם כותב שרבי יהודה הנשיא סידר את המסכתות לפי מקומן בתורה: תחילה זבחים ומנחות, כי אלו מתחילים את דיני הקרבנות; אחר כך דיני שחיטה שנמצאים במסכת חולין; בהמשך מסכתות כמו בכורות, ערכין ותמורה; בסופו של דבר מסכתות על עונשים (כריתות ומעילה) ומסכתות שמתארות את בית המקדש (תמיד ומידות). מסכת קינים הובאה בסוף כי דיני התערובת בין קורבנות הם נדירים ופחות מרכזיים.

על סדר קדשים כן לחברו חלקים בתלמוד בבלי, אך עיסוק בו היה פחות נפוץ. רש"י כותב שהסדר הזה נחשב קשה ועמוק. רבני הראשונים כמעט ולא פירשו את רובו, ומרבית הפרשנים התמקדו במסכת חולין בלבד. הרמב"ם כלל הלכות מסדר קדשים בפסקיו ובספריו.

דפוסים מוקדמים של התלמוד (כגון דפוס שונצינו) לא הדפיסו את התלמוד בבלי על סדר קדשים, מה שצמצם את הפיזור וההעתקה של פירושים.

בראשית העת החדשה חלה התעוררות: רבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, חיבר ספרים על ענייני קדשים וייסד לימוד מיוחד. גם בישיבות מסוימות, בעיקר בסגנון בריסק, חזרו להתמקד בלימוד סדר זה, ונכתבו ספרים חדשים על מסכתותיו.

סדר קדשים נמצא אחרי סדר נזיקין במשנה. סיבה לכך היא שארבעת הסדרים הראשונים דנים בדינים שמופיעים בעיקר בספר שמות, ואילו דיני קדשים מופיעים בעיקר בספר ויקרא.

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא החמישי במשנה. המשנה, ספר ישן של הלכות.

הנושא העיקרי הוא הקרבנות בבית המקדש. קרבנות, מתנות שהוקרבו בבית המקדש.

הסדר כולל אחת־עשרה מסכתות. רמב"ם אומר שסידרו אותן לפי מה שכתוב בתורה. לכן התחילו בזבחים ומנחות, המשיכו בדיני שחיטה, ואחר כך הגיעו מסכתות על קדושת החפצים והעונשים.

תלמוד בבלי דן בסדר הזה, אבל הרבה רבנים מצאו אותו קשה. במשך דורות לא עסקו בו הרבה. בסוף, רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) עזר להחזיר את הלימוד על קדשים וביקש להכין אנשים למקדש.

סדר קדשים ממוקם אחרי סדר נזיקין, כי הדינים של סדר קדשים כתובים בעיקר בספר ויקרא.