סובדומיננטה

הסובדומיננטה (הדרגה הרביעית בסולם, כלומר הצליל או האקורד שמופיע במקום הרביעי בסולם) מופיעה גם כ"השנייה" במבנים מסוימים. למשל, בסולם דו מז'ור, הסובדומיננטה היא משולש פה מז'ור, האקורד על צליל פה. נהוג לסמן אותה ב‑SD.

השם מורכב מ"סוב" (sub, מתחת, בלטינית) ו"דומיננטה" (הדרגה החמישית בסולם). כלומר הכינוי מרמז שתפקידה קרוב ל־דומיננטה אך נמצא מתחת לה מבחינת הדרגה.

מפונקציה הרמונית, אקורד או דרגה מכונים סובדומיננטיים אם תפקידם אינו טוניקאי (לא משמש כ'בית' או סיום) וגם אינו דומיננטי (לא מיועד להוביל חזרה לטוניקה). דוגמה: בסולם דו מז'ור הדרגה השנייה, בהיפוכיה (היפוך, שינוי סדר הצלילים באקורד), יכולה להתייחס כסובדומיננטית. כך גם הדרגה השישית, כשאינה סיום מדומה.

גם אקורדים שאינם חלק מהסולם הדיאטוני (כלומר לא מן הסקלות הסטנדרטיות) יכולים לשמש כסובדומיננטיים. דוגמאות מוכרות הן המשולש "נפוליטני" ואקורד "גרמני" כאשר תפקידם ההרמוני אינו טוניקאי ואינו דומיננטי.

הסובדומיננטה היא הדרגה הרביעית בסולם. דרגה = המקום של צליל ברשימה של צלילים.

בדוגמה פשוטה, בסולם דו מז'ור (C major), הסובדומיננטה היא צליל פה ואקורד פה מז'ור. מסמנים אותה SD.

השם נוצר מ"סוב" שפירושו מתחת, ו"דומיננטה" שפירושו הדרגה החמישית. כלומר השם מצביע על מיקום ביחס לדומיננטה.

אקורד נקרא סובדומיננטי אם הוא לא המשקל הראשי של השיר (לא טוניקה, המקום שמרגיש כבית), וגם לא דוחף חזק חזרה לבית (לא דומיננטה). לפעמים הדרגה השנייה או השישית בסולם מתנהגות כך. גם אקורדים מיוחדים כמו הנפוליטני או האקורד הגרמני יכולים להתנהג כסובדומיננטה.