סונה

סונה פירושה אורח חיים או מנהג. במקור הערבי המילה נכתבת סֻנָּה (سُنَّة).

בתקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב קראו לג'אהליה (תקופת הבערות) כך: סונה תיארה מנהגים שאבות השבטים חיקו. לאחר עליית האסלאם הפכה הסונה לתיאור רגלי החיים של הנביא מוחמד. מדובר במעשיו, דבריו והמנהגים שהוא הנהיג במשך כ-23 שנות שלטונו.

מידע על מעשיו של מוחמד הגיע דרך א-צחאבה (חברי הנביא). חלק מהדיווחים הופיעו בחדית', דיווחים על דבריו ומעשיו של הנביא. החומרים האלה משמשים כפרשנות מוסמכת לקוראן, שהיא התורה הכתובה באסלאם.

הסונה כוללת גם מנהגים שעברו מדור לדור, כמו צורות תפילה מסוימות. בזרמים השונים של האסלאם יש לפעמים מחלוקות על איך בדיוק לנהוג על פיה.

בגרסה השיעית המושג מצביע על מעשי מוחמד, בתו פאטימה ושנים-עשר האימאמים (מנהיגים רוחניים שחשובים לשיעים). המוסלמים שנוהגים לפי הקוראן והסונה נקראים סונים. רוב המאמינים המוסלמים בעולם הם סונים.

סונה היא הדרך שבה אנשים חיו והאמינו. המילה הערבית היא סֻנָּה (سُنَّة).

לפני האסלאם היו מנהגים שנקראו ג'אהליה. ג'אהליה פירושו "תקופת הבערות".

אחרי שהאסלאם התחיל, סונה היא מה שעשה הנביא מוחמד. הנביא חי והנהיג במשך כ-23 שנים.

חברים של הנביא קראו להם א-צחאבה. הם סיפרו על מה שמוחמד אמר ולעשות. הסיפורים האלה נקראים חדית' (דיווחים על הנביא).

יש גם שיעים. בשיעה הסונה כוללת גם את בתו של מוחמד, פאטימה, ואת שנים-עשר האימאמים. אנשים שמקיימים את הקוראן והסונה נקראים סונים. רוב המוסלמים בעולם הם סונים.