סופר צללים

סופר צללים הוא אדם שנשכר לכתוב ספרים, נאומים או זיכרונות בשם אדם אחר.
הקרדיט על הכתיבה מוענק בדרך כלל למי ששכר את הסופר, ולא לסופר הצללים.
אוטוביוגרפיות (ספרים על חיי הכותב) של ידוענים ופוליטיקאים לעיתים נכתבות על ידי סופרי צללים.
לעיתים משתמשים בשם של סופר מפורסם כדי למשוך תשומת לב ולקבל יותר קרדיט. דוגמה היסטורית לכך היא אלכסנדר דיומא, ש"שלושת המוסקטרים" נכתב בחלקו בעזרת סופרי צללים.
תרומת סופר הצללים נעה מכתיבה מלאה של הספר עד עריכה של כתב יד ששלח המחבר.
לעתים כותבים סופרי צללים ספרים אחרי מות המחבר, או מסיימים עבודות שלא הושלמו.
הסופרות גלית אלדר ושירז אפיק שימשו כסופרות צללים. סדרת "השרביט והחרב" נכתבה על ידי עשרות סופרים תחת שם עט אחד, "אדם בליד".
העיתונאית רינה סמואל כתבה את הספר "חיי" של גולדה מאיר. דב גולדשטיין השתתף בכתיבת אוטוביוגרפיות של כמה פוליטיקאים ישראלים.

סופר צללים הוא אדם שעוזר לכתוב ספר בשם של מישהו אחר.
השם שעל הספר שייך לאדם ששכר אותו, ולא לסופר הצללים.
אוטוביוגרפיה היא ספר על החיים של אדם.
ידוענים לפעמים שוכרים סופרי צללים כי אין להם זמן או כישרון לכתוב.
לפעמים שמים את שמו של סופר מפורסם על ספר כדי שיעניין יותר אנשים. למשל, אצל דיומא חלק מה"שלושת המוסקטרים" נכתב בעזרת אחרים.
יש סופרים שעבדו ביחד תחת שם עט (שם אחר שמסתירים). דוגמה היא סדרת "השרביט והחרב" שנכתבה על ידי רבים בשם העט "אדם בליד".
העיתונאית רינה סמואל כתבה את הספר "חיי" של גולדה מאיר.