סופר חומצה היא חומצה שעמדת החומציות שלה גבוהה מזו של חומצה גופרתית טהורה. לעתים זו לא תרכובת אחת אלא תערובת של כמה תרכובות שפועלות יחד.
יש דוגמאות פשוטות שסופר-חומציות שלהן היא בערך פי אלף מזו של חומצה גופרתית.
הסופר-חומצה החזקה ביותר הידועה נקראת חומצה פלואורואנטימונית. זו תערובת של חומצה הידרופלואורית (HF) ואנטימון פנטאפלואוריד (SbF5). HF משחררת פרוטון (H+). הפרוטון הוא אטום מימן בלי אלקטרון. הפלואוריד (F-) שנשאר נקשר במהירות ל-SbF5. כך נוצר אניון גדול בשם SbF6- (אניון = מטען שלילי). אניון זה הוא בסיס ונוקלאופיל חלש, והוא לא מקהה את הפרוטון החופשי. לכן הפרוטון נשאר זמין והחומציות גבוהה מאוד. חומצה פלואורואנטימונית חזקה בערך פי 2×10^19 מחומצה גופרתית טהורה.
המונח "סופר-חומצה" הוצע על ידי ג'יימס בריאנט קוננט ב-1927. ג'ורג' אנדרו אולה זכה בפרס נובל בכימיה ב-1994 על עבודתו על סופר-חומצות ותהליכים של קרבוקציות (יונים חיוביים של פחמן).
סופר-חומצות מגיבות גם עם בסיסים, כולל בסיסים חלשים, בתגובות חזקות שמשחררות הרבה חום.
סופר חומצה היא חומצה חזקה יותר מחומצה גופרתית. לפעמים זו תערובת של כמה חומרים.
יש דוגמאות שהן כאלף פעמים חזקות יותר.
החזקה מכולן נקראת חומצה פלואורואנטימונית. היא נוצרת מחומצה הידרופלואורית (HF) ואנטימון פנטאפלואוריד (SbF5). HF נותנת פרוטון (H+). פרוטון הוא אטום מימן בלי אלקטרון. SbF5 לוכד את ה-F- שנשאר. נוצר יון גדול בשם SbF6-. יון זה לא לוקח חזרה את הפרוטון. לכן החומצה חזקה מאוד.
המושג הומצא ב-1927. כימאי בשם אולה קיבל פרס נובל ב-1994 על מחקר בנושא.
סופר-חומצות מגיבות עם בסיסים ומשחררות חום.
