סוציאליזם ערבי

סוציאליזם ערבי (الاشتراكية العربية) הוא רעיון שמחבר בין פאן-ערביות ופאן-ערביות פירושה רצון לאחד את מדינות הערב, ובין סוציאליזם. סוציאליזם פירושו רעיון של שיתוף ועזרה לאנשים.

הרעיון הגיע לעולם הערבי בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. זה קרה בערך מאה שנים אחרי שהוא הופיע באירופה. בעבר תרגמו את המילה בערבית לאג'תמאעיה ואחר־כך לאשתראכיה. אשתראכיה משמעה שיתופיות, כלומר לחלוק דברים.

דמויות מוקדמות שהעלו רעיונות דומים היו אל־אפגאני שסיפר על "שיתופיות אסלאמית" וסלאמה מוסא שכתב על הרעיון והקם מפלגה.

בשנות ה־50 וה־60 התנועה התעצמה. היא נתנה רעיונות למפלגת הבעת' ולעתים השפיעה על נאצר במצרים. היו שני סוגים מרכזיים של סוציאליזם אז: מרקסיסטי, שרצה שינויים גדולים ופתרונות כוחניים, וסוציאליזם דמוקרטי, שרצה לשנות באמצעות בחירות וכללים דמוקרטיים.

הסוציאליזם הערבי שילב את רעיונות השיתוף עם אהבת הלאום הערבי. המונח "סוציאליזם ערבי" נוצר על ידי מישל עפלק כדי להבדיל את הרעיונות שלו מאחרים.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!