סוציאליזם ערבי (الاشتراكية العربية) הוא אידאולוגיה שמחברת בין פאן-ערביות, רעיון של אחדות מדינות ערב, ובין סוציאליזם. סוציאליזם כאן מתמקד ברעיון של שינוי חברתי וזכויות לעובדים. ההשפעה של התנועה הזו הגיעה לשיא בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20. היא שימשה בסיס אידאולוגי למפלגת הבעת' ובהיקף פחותה לתנועתו של גמאל עבד אל־נאצר במצרים. יש להבחין בינה ובין רעיונות סוציאליסטיים שנראו בעולם הערבי כבר לפני כן.
רעיון הסוציאליזם הגיע לעולם הערבי לקראת סוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, בערך מאה שנים אחרי שמופיע באירופה. המונח תורגם בערבית תחילה לאג'תמאעיה ואחר־כך לאשתראכיה, שפירושן שיתופיות. המקור של המילה בספרות המערבית הוא מהמילה הלטינית socialis, שפירושה "חברתי".
אחד מהמעצבים המרכזיים של רעיון הסוציאליזם הוא קרל מרקס. מרקס טען שיש צורך בשינוי חברתי, ושמעמד הפועלים יביא לשיפור בזכויות העובדים. הוא ראה קווי דמיון בין העובדים בכל הארצות.
כבר לפני המאה ה־20 הופיעו ניצנים של רעיונות דומים. בין המשפיעים היו מוחמד עבאס אל־אפגאני, שדיבר על "אשתראכיה אסלאמיה" במאמריו, והמשכיל סלאמה מוסא, שפרסם ספרון בשם "אל אשתראכיה" והשתתף בהקמת מפלגה ששמה כונה על שם הרעיון.
אמצע המאה ה־20 הציג שני זרמים עיקריים של סוציאליזם: הסוציאליזם המרקסיסטי, שהמליץ על תפיסת השלטון והביטול של מעמדות וקניין פרטי, ודגל בהטלת "דיקטטורת הפרולטריון" כשלב מעבר; והסוציאליזם הדמוקרטי, שהאמין בשינוי דרך מוסדות דמוקרטיים.
התפתחות מפלגות קומוניסטיות באזור תרמה גם היא להתגבשות הגישות המקומיות. מה שמייחד את הסוציאליזם הערבי הוא דחיית הגישה האנטי‑לאומנית של המרקסיזם והקשר החזק שלו לאידאולוגיה הלאומית הערבית. המונח "סוציאליזם ערבי" ננטש על ידי מישל עפלק, ממייסדי מפלגת הבעת', כדי להבדיל בין רעיונותיו לבין זרמים אחרים.
סוציאליזם ערבי (الاشتراكية العربية) הוא רעיון שמחבר בין פאן-ערביות ופאן-ערביות פירושה רצון לאחד את מדינות הערב, ובין סוציאליזם. סוציאליזם פירושו רעיון של שיתוף ועזרה לאנשים.
הרעיון הגיע לעולם הערבי בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. זה קרה בערך מאה שנים אחרי שהוא הופיע באירופה. בעבר תרגמו את המילה בערבית לאג'תמאעיה ואחר־כך לאשתראכיה. אשתראכיה משמעה שיתופיות, כלומר לחלוק דברים.
דמויות מוקדמות שהעלו רעיונות דומים היו אל־אפגאני שסיפר על "שיתופיות אסלאמית" וסלאמה מוסא שכתב על הרעיון והקם מפלגה.
בשנות ה־50 וה־60 התנועה התעצמה. היא נתנה רעיונות למפלגת הבעת' ולעתים השפיעה על נאצר במצרים. היו שני סוגים מרכזיים של סוציאליזם אז: מרקסיסטי, שרצה שינויים גדולים ופתרונות כוחניים, וסוציאליזם דמוקרטי, שרצה לשנות באמצעות בחירות וכללים דמוקרטיים.
הסוציאליזם הערבי שילב את רעיונות השיתוף עם אהבת הלאום הערבי. המונח "סוציאליזם ערבי" נוצר על ידי מישל עפלק כדי להבדיל את הרעיונות שלו מאחרים.
תגובות גולשים