סורינאם

סורינאם היא מדינה בצפון אמריקה הדרומית. היא גובלת בגיאנה הצרפתית במזרח, בגיאנה במערב, בברזיל בדרום ובאוקיינוס האטלנטי בצפון. בעבר כונתה גיאנה ההולנדית. סורינאם חברה גם בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

הולנד שלטה בסורינאם מאז 1667, אחרי הסכם ברדה. בשנות ה-50 קיבלה המדינה אוטונומיה, וב-1975 זכתה בעצמאות מלאה. בין 1980 ל-1987 שלט משטר צבאי בראשות דסי באוטרסה. ב-1987 נפעלו בחירות והתקבלה חוקה דמוקרטית. באוטרסה חזר לשלטון בבחירות ב-2010.

הדגל מורכב מפסים ירוקים לבנים ואדום במרכז, שבו כוכב זהוב. הצבעים מסמלים תקווה ופוריות (ירוק), שלום וצדק (לבן), ואהבה (אדום). הכוכב מייצג עתיד מזהיר.

לפי חוקת 1987, המדינה דמוקרטית. האספה הלאומית היא גוף נבחר של 51 חברים לתקופה של חמש שנים. הנשיא נבחר ברוב של שני שלישים באספה; אם אין מועמד כזה, הבחירה עוברת לאספת העם, הכוללת 340 חברים.

כלכלת סורינאם נשענת בעיקר על בוקסיט, המתןח לתעשייה ומייצר מעל 15% מהתמ"ג וכ-70% מהייצוא. מוצרים נוספים הם אורז, בננות וחסילונים. לאחרונה החלה המדינה לנצל עתודות נפט. כרבע מהאוכלוסייה עובד בחקלאות. שותפות מסחר עיקריות: הולנד, ארה"ב, קנדה ומדינות קריביים.

סורינאם היא המדינה העצמאית הקטנה ביותר בדרום אמריקה. ניתן לחלק אותה לשלושה אזורים גאוגרפיים עיקריים. יש שני רכסי הרים; ההר הגבוה ביותר הוא היוליינטופ (1,286 מטרים). המדינה מחולקת ל-10 מחוזות ו-62 נפות.

האקלים טרופי וחם לאורך כל השנה. יש שתי עונות גשומות: אפריל, אוגוסט ונובמבר, פברואר. העונות היבשות הן אוגוסט, נובמבר ופברואר, אפריל.

מרכז סורינאם הוא שמורת טבע מוכרזת על ידי אונסק"ו בגלל יערות הגשם והחי הרב שבה. כ-12% משטח המדינה מוגן כפארקים לאומיים.

גשר ז'ול ויידנבוס נחנך ב-2000. אורכו כ-1,504 מטרים וגובהו 52 מטרים. הוא קישר אזורים שבעבר נפרדו במעבורת. קתדרלת סנט פטר וסנט פאול היא אחת המבנים העץ הגדולים בעולם המערבי; עבודות הבנייה החלו ב-1883 ונחנכו ב-1885, והמגדלים הושלמו ב-1901.


ב-2006 מנתה האוכלוסייה כ-חצי מיליון איש. כ-90% מתגוררים בבירה ובחוף. למעלה מ-300 אלף יוצאי סורינאם חיים בהולנד.

החברה בסורינאם מגוונת מבחינה אתנית. יש קריאולים ומרונים, צאצאי הודים (הינדים), ג'וונזים וצאצאים ממוצא אירופי, וכן סינים ויהודים (כ-200). לפי נתוני CIA, כ-48% נוצרים, כ-27.4% הינדים, כ-19.6% מוסלמים וכ-5% מחזיקים באמונות מסורתיות. החלוקה האתנית והדתית משפיעה גם בפוליטיקה המקומית.

השפה הרשמית היא הולנדית. סורינמית (Sranan Tongo) היא שפה קריאולית, שפה שנוצרה משילוב של שפות שונות, והיא נפוצה בקרב הקריאולים. מדברים גם ג'וונזית, ניבים סיניים, ניב הודי ושפות ילידים קריב וארווק.

הצבא הלאומי אחראי להגנה החיצונית. הוא מונה כ-2,000 חיילים, עם תקציב של כ-0.7% מהתמ"ג, וכולל יחידות אוויר וים קטנות.

הקהילה היהודית בסורינאם, שמקורה ביהודי מפליטי האינקוויזיציה מהמאה ה-17, מונה כיום כ-200 אנשים.

סורינאם נמצאת בצפון אמריקה הדרומית. היא גובלת בברזיל, בגיאנה ובגיאנה הצרפתית. בעבר קראו לה גיאנה ההולנדית. יש לה חוף על האוקיינוס האטלנטי.

הולנד שלטה במקום במשך שנים רבות. ב-1975 קיבלה סורינאם עצמאות. בשנות ה-80 היה שלטון צבאי. ב-1987 חזרו לבחור דמויות פוליטיות בדרך דמוקרטית.

בדגל יש פסים ירוקים ולבנים ואדום במרכז. בכוכב זהוב באמצע מסמל עתיד טוב.

לסורינאם יש חוקה דמוקרטית מ-1987. יש אספה לאומית של 51 חברים. הנשיא נבחר ברוב מיוחד או על ידי גוף גדול יותר אם צריך.

כלכלת המדינה מבוססת על בוקסיט. בוקסיט הוא מחצבת מינרלים שמשמשת בתעשייה. גם מייצאים אורז, בננות וחסילונים. עכשיו מתחילים להשתמש גם בנפט.

סורינאם היא המדינה העצמאית הקטנה בדרום אמריקה. יש בה הרים; ההר הגבוה נקרא היוליינטופ, גובהו 1,286 מטר. האקלים חם וטרופי. יש שתי עונות גשומות בשנה.

מרכז סורינאם הוא שמורת טבע של אונסק"ו. יש פארקים לאומיים רבים. גשר ז'ול ויידנבוס נבנה ב-2000 והוא מאוד ארוך. הקתדרלה הגדולה בנויה מעץ והיא מאוד ישנה.

באוכלוסייה גרות קבוצות אתניות שונות. כ-חצי מיליון איש היו ב-2006. רוב התושבים גרים בחוף ובבירה. ההולנדית היא השפה הרשמית. אנשים מדברים גם סורינמית, שהיא שפה קריאולית (שפה שמשלבת מילים משפות שונות).

למדינה צבא קטן של כ-2,000 חיילים. הקהילה היהודית בסורינאם מונה בערך 200 אנשים.