סורנטו

סורנטו (באיטלקית Sorrento; בנפוליטנית Surriento) היא עיר קיט בחצי האי סורנטו בדרום מפרץ נאפולי, בנפת נאפולי במחוז קמפניה. העיר יושבת על מדף סלעי שגבוה לעשרות מטרים מעל הים. בחלקים רבים הצוק זקוף וכ-45 מטר או יותר, ויורד לים בתלילות.

בסוף 2024 חיו בעיר 15,297 תושבים. הנוף מסורנטו כולל את הר הגעש וזוב ומפרץ נאפולי, ונחשב לידוע ביופיו.

אזור סורנטו הוא אזור חקלאי בולט. מגדלים שם לימונים, גפנים ועצים למאכל, כמו זיתים. בחנויות בעיר מוכרים הרבה מוצרי לימון, וביניהם לימונצ'לו, ליקר לימונים מקומי. הצבע הצהוב של הלימון נוכח ברחובות ובחנויות.


ממצאים ארכאולוגיים מראים שיש יישוב במקום כבר בתקופת האבן המאוחרת (הנאוליתית) ובתקופת הברונזה.

העיר הייתה קולוניה יוונית ונקראה Sorrento או Sirrentum. השם פירושו "שירת הסירנות"; סירנות הן דמויות מיתולוגיות שעמן קושרו סיפורים ימיים. ניסיון של האטרוסקים לכבוש את האזור ב-474 לפני הספירה נכשל. האזור נכבש על ידי רומא ב-289 לפני הספירה, ושכן תחת שלטון רומא מאות שנים. בתקופת המלחמה הפונית השנייה העיר החליפה לעיתים נאמנויות בין רומא לחניבעל. הקיסר אוגוסטוס ומרקוס אגריפה נהגו לבלות שם.

במאות הבאות סורנטו הייתה דוכסות עצמאית, ובמאה ה-14 השתייכה לממלכה הנורמנית של סיציליה. ב-1558 פלשו הטורקים וספגו העיר, רבים נפגעו. במאה ה-18 היו עימותים בין איכרים לבעלי אדמות. סורנטו צורפה לממלכת איטליה המאוחדת ב-1861, תחת המלך ויטוריו אמנואלה השני. במאה ה-20 התחדשה החקלאות, והענפים המסורתיים נשמרו גם במאה ה-21.


אמנים וסופרים רבים התעניינו בסורנטו. ג'אנמבאטיסטה דה קרטיס כתב את השיר המפורסם "Torna a Surriento"; פסלו עומד ליד תחנת הרכבת. המשורר טורקוואטו טאסו נולד שם ב-1544, ופיסליו נמצא בכיכר המרכזית הנושאת את שמו.

סורנטו נחשבת למרכז לטרנטלה, ריקוד עם מקורות עממיים דרום איטלקיים. יש בעיר מועדונים ותיאטראות המופיעים עבור תיירים. בחג הפסחא, ביום שישי הטוב, מתקיימת תהלוכה גדולה בשעה 22:00. בה משתתפים מאות עד אלפים, חלקם מחופשים ונושאים אביזרים מסורתיים שמסמלים סבל; התהלוכה נעשית בדממה.

כותבים ומשוררים ידועים כאחבירים לורד ביירון, אדוארד ליר והמחזאי הנורווגי הנריק איבסן שהשפיעו על התיירות והמוניטין של המקום. במקומות בסורנטו צולמו כמה סרטים, וביניהם דקאמרון (1971). השיר "קארוזו" נכתב במלון בסורנטו על ידי לוצ'יו דאלה.

סורנטו היא עיר קיט בחצי האי סורנטו ליד מפרץ נאפולי. העיר עומדת על צוק גבוה מעל הים. בחלקים הצוק מגיע לכ-45 מטרים.

בסוף 2024 חיו בסורנטו 15,297 איש. מהעיר רואים את הר הגעש וזוב ואת מפרץ נאפולי. הנוף יפה מאוד.

בסורנטו גדלים הרבה לימונים, גפנים לעשיית יין ועצי זית. בחנויות מוכרים מוצרים עם לימון. יש הרבה צבע צהוב ברחובות.


אנשים גרו במקום כבר בתקופת האבן המאוחרת. אחר כך היו שם היוונים וקראו לעיר Sirrentum. השם קשור לסירנות, יצורים מיתולוגיים מהסיפורים.

הרומאים כבשו את האזור ב-289 לפני הספירה. ב-1558 באו הטורקים ותקפו. במאות הבאות היו שינויים בשלטון. ב-1861 העיר הפכה לחלק מממלכת איטליה.


משוררים וציירים אהבו להיות בסורנטו. ג'אנמבאטיסטה דה קרטיס כתב את השיר "Torna a Surriento". פסלו נמצא ליד תחנת הרכבת.

טורקוואטו טאסו נולד בסורנטו ב-1544. יש לו פסל בכיכר הראשית.

בסורנטו רוקדים טרטלה, ריקוד עממי דרומי. בחג הפסחא, ביום שישי הטוב, יש תהלוכה בלילה. הרבה אנשים יוצאים בדממה ונושאים אביזרים מסורתיים. גם סופרים זרים כמו לורד ביירון ביקרו שם. השיר "קארוזו" נכתב במלון בסורנטו על ידי לוצ'יו דאלה.