סורת אל-המזה

סורת אל-הֻמַזַה (סורת המלעיז) היא הפרק ה-104 בקוראן, הספר הקדוש של המוסלמים. הסורה קצרה ותשעה פסוקים, ועל פי המסורת היא הוחלפה למוחמד במכה על ידי המלאך ג'בריל.
כמה פרשנים מוקדמים, במקורות ההיסטוריים של הפרשנות, מציינים את מיקומה בסדר ההורדה ביחס לפרקים אחרים. גם מזהים שתי דמויות בולטות ממכה כאופוזיציה לנביא: אח'נס אבן שורייק אלת'קאפי ואל-וליד בן אל-מע'ירה, שנחשבו למנהיגים עשירים בעיר.
התוכן המרכזי של הסורה מותח ביקורת על מלעיזים, אלה שמשמיצים ודורכים על אחרים במילים ובמעשים. היא מזהירה שמה שהמלעיזים סומכים עליו, כמו עושר, לא יגן עליהם מן המוות.
הפסוק מתאר שעונשם יהיה 'המרסקת' (בערבית אלחוטמה). כמה פרשנים פירשו את המילה הזו כאש הגיהנום שתאפוף את לבבם ותכאיב להם.
יש גם דיון בלשוני על הביטוי 'מלעיז חורץ לשון'. לפי אבן אל-עבאס המילה הראשונה מדברת על הוצאת דיבה במילים, והשנייה על מעשה. מפרשים אחרים, כמו מוג'אהד, העניקו את אותה משמעות אך בסדר הפוך.

זו פרק מספר 104 בקוראן. (קוראן = הספר הקדוש של המוסלמים)
הפרק קצר ויש בו תשעה פסוקים. הסורה נמסרה למוחמד במכה על ידי המלאך ג'בריל.
היא מדברת על אנשים שמלעיזים. מלעיזים = אנשים שמדברים רע על אחרים.
הסורה אומרת שאותם אנשים חושבים שעושר יחסוך להם. אבל הם יושלכו אל ה'מרסקת'.
כמה פרשנים מסבירים שהמרסקת היא אש חזקה של גיהנום. (גיהנום = מקום עונש בתיאולוגיה)
באתר אחד הופיע ביטוי שבו המילים יכולים להתפרש על דיבור רע או על מעשים רעים. חכמים חלוקים מי מהן מיועדת לדיבור ומי למעשה.