המילה "סטיגמה" באה מיוונית. במקור היא תיארה סימני-גוף שנצרבו על אנשים כמו עבדים או פושעים, כדי לזהותם ולהשפילם. מאוחר יותר נוספו משמעויות דתיות, כמו "סטיגמטה", סימנים גופניים שנתפסו כסימני חסד. היום משתמשים במילה בעיקר כדי לתאר חרפה או תיוג חברתי, לא רק סימן על הגוף.
לסטיגמה יש שלושה חלקים עיקריים. הראשון הוא סְטריאוֹטִיפ (רעיון מקובע על קבוצה), מושג שמייצר ציפיות מהאדם על פי הקבוצה שאליה הוא שייך. השני הוא דעות קדומות (רגשות שליליים לפני שמכירים אדם), אנשים מפנימים את הסטריאוטיפים וחשש או שנאה נבנים בתוכם. השלישי הוא אפליה (מעשים פוגעניים כלפי קבוצה), התנהגויות שמפחיתות את הזכויות או ההזדמנויות של המתויגים.
הסטיגמה היא שילוב של מחשבות, רגשות ומעשים: סטריאוטיפים קוגניטיביים, דעות קדומות רגשיות, ואפליה התנהגותית.
יש כמה סיבות שגורמות להופעת סטיגמה. לעתים אנשים מחפשים מישהו להאשים כדי לשחרר תחושת אשמה או תסכול. לעתים אחרים תוקפים קבוצות חלשות כי הן לא יכולות להגן על עצמן. גם הבדלים בולטים בין אנשים מקלים על התיוג, כי פחות נוצרת אמפתיה. במקרים אחרים תיוג נובע ממערכת יחסים של כוח: מי שיש לו כוח יכול להגדיר מי "נורמלי" ומי "סוטה". הוגים כמו מישל פוקו דנו ברעיון שהסטיגמה קשורה ליחסי כוח בחברה.
הסטיגמה מסבכת את חיי המתויג: היא פוגעת בעבודה, בקשרים החברתיים ובהזדמנויות. זהו מעגל שבו ההתנהגות החברתית מגבירה את החרפה וגורמת להפחתת האפשרויות של הפרט.
"סטיגמה" התחילה במילה יוונית. היוונים צרבו סימנים על עבדים ופושעים. זה עזר לאנשים לזהות ולרחק מהם. מאוחר יותר דיברו גם על סימנים דתיים בשם "סטיגמטה".
סטיגמה היא כשמייצרים שלושה דברים רעים יחד. סְטריאוֹטִיפ, רעיון מקובע על קבוצה. דעה קדומה, תחושה רעה לפני שמכירים אדם. אפליה, מעשה פוגע נגד אנשים בגלל התיוג שלהם.
אנשים לפעמים תולים את האשמה באחרים כדי להרגיש טוב יותר. הם גם בוחרים במי חלש יותר, כי הוא לא יכול להגן על עצמו. הבדלים בולטים בין אנשים מקשים על ההזדהות ועוזרים לסטיגמה להיווצר.
סטיגמה פוגעת בהזדמנויות של אנשים. היא עושה להם חיים קשים בעבודה ובחברה.
תגובות גולשים