סטנלי פישר (שלמה בן פסח הכהן) היה כלכלן יהודי-אמריקאי-ישראלי. הוא כיהן כפרופסור לכלכלה ושימש בתפקידים בכירים בבנקאות העולמית. בין השנים 2005, 2013 היה נגיד בנק ישראל. בשנים 2014, 2017 כיהן כסגן יושבת ראש הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית.
פישר נחשב דמות חשובה באסכולה המוניטריסטית, גישה כלכלית שמדגישה את תפקיד הכסף והמדיניות המוניטרית בעיצוב הכלכלה. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים במקרו-כלכלה.
נולד ברודזיה הצפונית (כיום זמביה). את שמו העברי קיבל שלמה בן פסח הכהן. בילדותו היה פעיל בתנועת הבונים דרור. בבית הספר הצטיין בפיזיקה, מתמטיקה וכימיה, אך חבר המשפחה הפנה אותו לכלכלה.
למד לתואר ראשון בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). אחר כך השלים תואר שני בלונדון ותואר שלישי בכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1969. את עבודת הדוקטורט הנחה פרנקלין מרווין פישר.
התחיל כמרצה באוניברסיטת שיקגו. מ-1973 שימש פרופסור באוניברסיטת MIT. העיר האקדמית הייתה חלק מרכזי בקריירה שלו, והוא הנחה יותר מ-50 דוקטורנטים.
בין תלמידיו הבולטים היה בן ברננקי, שלימים היה נגיד הפדרל ריזרב וזוכה פרס נובל לכלכלה. פישר היה חבר בכמה ארגונים אקדמיים, כמו אגודה לאקונומטריקה ואקדמיה לאמנויות ולמדעים האמריקאית.
מ-1988 עד 1990 שימש כסגן נשיא לפיתוח כלכלי וכלכלן ראשי בבנק העולמי. בין 1994 ל-2001 היה משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית. ב-2002 עבר לסקטור הפרטי וכיהן כסגן יו"ר של סיטיגרופ עד 2005.
במהלך התקופות בבנק העולמי ובסיטיגרופ הועלתה עליו ביקורת לגבי ניגודי עניינים. בין המבקרים היה ג'וזף שטיגליץ, שלקח עמדה ביקורתית כלפי קרן המטבע וההתנהלות בתקופה זו.
ב-1 במאי 2005 מונה לנגיד בנק ישראל. בעקבות המינוי עלה לישראל וקיבל אזרחות מי חוק השבות. ב-2010 מונה לתקופת כהונה שנייה, אחרי תיקוני חוק בנק ישראל שהעלו דיון ציבורי על מעמד הנגיד.
הוא קיבל דירוג גבוה ממגזין Global Finance ב-2010 וב-2011, וזכה בתואר "נגיד השנה" ממגזין Euromoney ב-2010. במאי 2011 הגיש מועמדות ליו"ר קרן המטבע, אך נדחה בגלל הגבלת גיל.
ב-30 ביוני 2013 סיים את כהונתו, וקרנית פלוג מונתה במקומו. באפריל 2013 זכה בפרס חיים הרצוג על תרומה למדינת ישראל.
ב-10 בינואר 2014 נבחר למועמד לסגן יושבת ראש הפדרל ריזרב על ידי הנשיא ברק אובמה. הוא החל לכהן ביוני 2014. ב-6 בספטמבר 2017 התפטר מטעמי "סיבות אישיות".
ביולי 2012 הזהיר כי המשבר בגוש האירו עלול לפגוע בצמיחה הישראלית. הוא שיבח את צעדי העלאות המס והקיצוצים של הממשלה כאמצעים נחוצים לייצוב התקציב. פישר הדגיש שבנק ישראל ינהל מדיניות מוניטרית אקטיבית, כלומר ישתמש בכלי ריבית וכסף לשמור על יציבות המחירים ולהתמוך בצמיחה.
נשוי לרודה פישר עד למותה ב-2020. לזוג שלושה בנים, שכולם מתגוררים בארצות הברית: מייקל רופא, דייוויד בכיר בשיווק ופייסבוק, וג'ונתן נשיא חברת הפקה. לאחר מותה של רודה הוא היה בזוגיות עם ד"ר אנה קרסיקו-תרוו.
הונו הוערך ב-2014 בין 14.6 ל-56.3 מיליון דולר. בעת כהונתו בנגידות התגורר בהרצליה, ולפני ואחרי כן בארצות הברית. ב-31 במאי 2025 נפטר בארצות הברית, לאחר מחלה.
היה עורך של מספר ספרים ומחברות מקצועיות, ובהן Securing Peace in the Middle East (MIT Press, 1994). בין 1986 ל-1994 עמד בראש השנתון NBER Macroeconomics Annual ופרסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים.
סטנלי פישר (שלמה בן פסח) היה כלכלן יהודי-אמריקאי-ישראלי. הוא לימד כלכלה ועבד בבנקים חשובים.
נולד באזור שהיום נקרא זמביה. למד כלכלה בלונדון וב-MIT, מוסד ידוע ללימודים גבוהים.
היה פרופסור ב-MIT והנחה תלמידים רבים. הוא עבד בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. אחר כך עבד בבנק גדול בשם סיטיגרופ.
ב-2005 מונה לנגיד בנק ישראל. "נגיד" הוא ראש הבנק המרכזי שמקבל החלטות על כסף וריבית.
הוא קיבל פרסים ורישיונות חשובים. ב-2013 סיים את תפקידו.
ב-2014 מונה לתפקיד בכיר בבנק המרכזי של ארצות הברית, הפדרל ריזרב. ב-2017 פרש מטעמים אישיים.
בשנת 2012 חשש כי המשבר הכלכלי באירופה יפגע בכלכלה הישראלית. הוא אמר שיש לשמור על יציבות הכסף והמחירים.
נשוי לרודה עד מותה ב-2020. יש לו שלושה ילדים. ב-31 במאי 2025 נפטר בארצות הברית.
היה עורך ומחבר של ספרים ומאמרים, בין השאר על שלום במזרח התיכון.
