סְטֵרֵאוֹטִיפּ (מיוונית: מוצק + חריטה, "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס הוא הכללה נמהרת של אמונות לגבי קבוצת אנשים. משמעות הדבר היא שמייחסים תכונות לכל חברי הקבוצה מבלי להתחשב בהבדלים בין הפרטים. סטריאוטיפים עוזרים לנו לעבד מידע במהירות, אבל הם עלולים להפוך ל"דעה קדומה", עמדה שיפוטית ורגשית נגד קבוצה.
סטריאוטיפ הוא סכמה קוגניטיבית, מבנה חשיבתי שמסדר ידע ומכניס סדר במידע. הוא מופעל לעתים באופן אוטומטי, מחוץ למודעות. בתהליך שנקרא קטגוריזציה חברתית (מיון אנשים לקבוצות לפי מין, מוצא, גיל וכו') אנחנו משתמשים בניסיון העבר כדי לגבש רושם ראשוני במהירות. ניסויים מראים שסטריאוטיפים חוסכים משאבים מנטליים ועוזרים לתפקד בעומס מידע.
קטגוריזציה יכולה להגביר את התחושה שההבדלים בין קבוצות גדולים מהמציאות, ואת הדמיון בתוך קבוצת החוץ. תופעה זו נקראת "אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ": אנחנו נוטים לחשוב ש"הם" כולם דומים, בעוד "אנחנו" שונים זה מזה. זה מקל על יצירת זהות קבוצתית: לפי תאוריית הזהות החברתית של טג'פל וטרנר אנשים רוצים לראות את קבוצת הפנים באור חיובי כדי לחזק את ההערכה העצמית.
סטריאוטיפים קשורים גם לדעות קדומות. סטריאוטיפים הם אמונות ואופייני חשיבה; דעות קדומות מוסיפות ערכיות ורגש, בדרך כלל שלילי. כלומר, סטריאוטיפ יכול להוביל להרגשה של עוינות, להפליה ולהתנהגויות מפלייתיות.
הטיה לשונית משמרת סטריאוטיפים: אנשים מתאימים ניסוחים כך שהפעולות התואמות לציפיות מתוארות במונחים כלליים ("גילי נדיבה") ואילו הפעולות המנוגדות מתוארות בספציפיות ("גילי נתנה סוכריה"). כך נוצרת נרטיב שתומך בסטריאוטיפ.
סטריאוטיפים נובעים גם מיחסי כוח ומאינטרסים בין קבוצות. לפי תאוריית הסכסוך הממשי, כשאינטרסים מתנגשים נוצרים סטריאוטיפים שליליים. תאוריית האיום המוכלל של Stephan וקו־חבריו מגדירה ארבעה מקורות איום שמגבירים דעות קדומות: איום מציאותי (על משאבים או ביטחון), איום סמלי (על ערכים), איום בין-אישי (חשש ממפגשים ישירים) וסטריאוטיפ כציפייה ליחסי גומלין.
המבנה היחסי של הקבוצות גם משפיע על תוכן הסטריאוטיפ. לפי Glick & Fisk, סטטוס גבוה מנבא סטריאוטיפים של יכולת (competence), בעוד תחרות או שיתוף פעולה מנבא סטריאוטיפים של נחמדות (warmth). לכן קבוצות ייתפסו לעתים כ"מוכשרות אך עוינות" או כ"חסרות יכולת אך נחמדות".
סטריאוטיפים משתנים עם הזמן אם משתנים היחסים בין הקבוצות, אך קונפליקט מוליד עמידות לשינוי.
יש סטריאוטיפים רבים על גזעים ולאומים. דוגמאות במחקר: ילדים ותבגרים נוטים לחשוב שרוסים טובים במתמטיקה; בארצות הברית נמצאו סטריאוטיפים שליליים כלפי בני מיעוטים; ועוד סטריאוטיפים תרבותיים (למשל על בריטים).
מחקרי גזענות סמויה מתמקדים בהתבטאויות לא־גלויות של אפליה. דוגמה: אמירה שמפרידה בין אדם ספציפי לבין הקבוצה שלו ונשמעת "מחמיאה", אך בעצם משמרת סטריאוטיפ ודימוי של נחותות. Davis טוען שמנגנונים אוטומטיים ותרבותיים מחזקים התנהגויות שמנציחות אי־השוויון.
השלכות קשות נרשמו במחקרים: Payne הראה שאנשים טועים יותר כשהם צריכים להחליט מהר אם אדם אוחז אקדח, כשהאדם הוא שחור לעומת לבן. מחקר כזה מדגים איך סטריאוטיפים עלולים להוביל לסכנה ממשית.
Armenta מצא שאפילו חשיפה לרמזים סטריאוטיפיים יכולה להניב התנהגות התואמת אותו סטריאוטיפ (מנגנון של "תאוריית האיום העצמית" או תוצאות צפויות בשל נוכחות סטריאוטיפ).
במספר תרבויות קיימים סטריאוטיפים הגורסים שנשים שיתופיות ורגשיות, בעוד גברים תחרותיים ומשפיעים. סטריאוטיפ זה משפיע על תפקידים חברתיים: נשים מופיעות בתפקידי כוח פחות מאשר גברים, וזה תורם לשימור ההבחנות הללו. Heilman מצא שסטריאוטיפים אלה משפיעים על הערכות וקבלת החלטות במקום העבודה, ועשויים לעכב קידומן של נשים.
בחברות המערביות יש דעות שליליות כלפי אנשים שמנים כבר בגילאים צעירים. ילדים לעתים רואים "שמן" כמשמעות רעה. מחקרים מראים שנשים שמנות מקושרות אוטומטית לתכונות שליליות.
צבע שיער משפיע על סטריאוטיפ: לדוגמה אדומות נתפסות כ"חמות מזג" ובלונדיניות נתפסות כ"טיפשות" בעיני גברים. ניסויים מראים שהזכרת השייכות לקטגוריה ("את כמו כולן") יכולה להוריד ביצועים במבחנים.
בישראל קיים סטריאוטיפ על חרדים כנטל כלכלי, והדגשת היותם חרדים בדיווח חדשותי מחזקת סטריאוטיפים שליליים.
למרות התקדמות חברתית, סטריאוטיפים כלפי אנשים להט"ב עדיין נפוצים. מחקרים בחנו סטריאוטיפים כלפי הומואים ולסביות.
נמצאו סטריאוטיפים המשלבים תכונות "נשיות" חיוביות (רגישות, יצירתיות) וסטריאוטיפים שליליים שקשורים בהפרת נורמות גבריות. Madon מצא שהעמדות השליליות כלפי הומואים חזקות יותר מהחיוביות.
לפי "תיאוריית ההתהפכות המגדרית", לסביות נתפסות כלא־נשיות ובעלות תכונות גבריות מוגברות. סטריאוטיפ זה כולל תמונת עולם של התנהגות תוקפנית או מובחנת.
בסך הכל, סטריאוטיפים הם כלי קוגניטיבי שכללי, אך הם עלולים ליצור הטיות, לפגוע בזכויות ולשמר אי־שוויון. הבנה של מנגנונים אלה חשובה כדי להפחית אפליה ולשנות תהליכים חברתיים.
סטריאוטיפ הוא לחשוב שכל בני קבוצה הם אותו הדבר. זו הכללה מהירה ולא מדויקת. לפעמים סטריאוטיפים עוזרים לחשוב מהר. אבל הם גם יכולים לפגוע.
אנחנו מחלקים אנשים לקבוצות. זה נקרא קטגוריזציה חברתית. אחרי זה מצליבים תכונות על כל הקבוצה. כך נוצרת התחושה ש"הם" דומים יותר מ"אנחנו".
ילדים לעתים חושבים שרוסים טובים במתמטיקה. יש סטריאוטיפים על אנשים בעלי צבע שיער מסוים. יש סטריאוטיפים על אנשים שמנים. בחברות מסוימות יש סטריאוטיפים נגד קבוצות דתיות.
כשאנשים מאמינים בסטריאוטיפים הם שופטים או מתנהגים לא יפה. מחקר הראה שאם מישהו צריך להחליט מהר אם מישהו אוחז סכין, הוא טועה יותר כשאדם הוא שחור. זה מסכן חיים.
גם חשיפה לרמזים על סטריאוטיפ עלולה לגרום לאנשים להתנהג לפי הסטריאוטיפ. זה יכול להוריד ציונים במבחנים או לגרום לעוול.
יש מי שחושב שנשים רכות ושיתופיות, וגברים תחרותיים. זה משפיע על משרות ועבודות.
יש סטריאוטיפים גם כלפי הומואים ולסביות. לפעמים הם כוללים תכונות חיוביות, ולפעמים שליליות.
כדאי לזכור: כל אדם הוא ייחודי. סטריאוטיפים מקלים על החשיבה, אבל הם לא תמיד נכונים. חשוב לשפוט כל אדם לפי מעשיו ולא לפי הקבוצה שלו.
תגובות גולשים