סיחון

סיחון מוזכר במקרא כמלך האמורי (עם עתיק) ששלט בשטח בין נחל ארנון לנחל יבוק. הוא היה אחד משני מלכי האמורי מעבר לירדן, יחד עם עוג מלך הבשן. בירתו הייתה חשבון, אך הארכיאולוגיה מציינת שחשבון לא הייתה מיושבת בתקופה המתוארת, עובדה שמאתגרת את הסיפור המקראי.

אחרי שלטונותיו התוארים, ממלכת סיחון כללה חלקים נרחבים מימין לירדן. לפי המקרא, הוא כבש ערים במואב והרחיב את תחום שלטונו בין ארנון ליבוק.

בני ישראל ביקשו לעבור דרך ממלכתו של סיחון בדרכם לארץ כנען. סיחון סירב והוציא אליהם מלחמה. לפי המקרא, בני ישראל ניצחו בקרב בעיר יהץ, וסיחון נהרג שם. הניצחון הזה מוזכר גם בתהילים כסימן לעזרת האל לעם ישראל.

בדרשות חז"ל מובא שסיחון הוא שהקדים והתקיף את ישראל בחורמה, התקפה שקדמה למלחמה ביהץ.

אחרי תבוסתו מופיע שיר קצר שמדבר על מלחמה קודמת בין סיחון ובין מואב. לפי פרשנות מסורתית, השיר מתאר כיצד סיחון הביס את מואב וכבש ערים כמו חשבון ודיבון. השיר גם לועג לאל מואב כמוש (כמוש) שהשאיר את עמו לנפול.

מדרש ותלמוד מציגים את סיחון כדמות חזקה וקשה, דומה למגדל ועמיד מול רבים. בגמרא מזוהה סיחון כ"מלך כנען" ונאמר עליו שהוא בעל מזג חזק ובלתי נשלט. יש גם משחקי שם שמקשרים את שמו לדימויים של חיה פראית, כדי להדגיש את עוצמתו.

סיחון היה מלך אמורי. אמורי פירושו עם קדום.
הוא שלט באזור בין נחל ארנון לנחל יבוק. נחל זה הוא נהר קטן.

בירתו הייתה חשבון. החוקרים אומרים שחשבון לא הייתה מיושבת בזמן המתואר.

כשבני ישראל ביקשו לעבור בשטחו, סיחון סירב ויצא למלחמה.
הם נלחמו בעיר יהץ ובני ישראל ניצחו. סיחון נהרג.

אחרי הניצחון יש שיר קצר על מלחמה ישנה שבה סיחון ניצח את מואב.
השיר מדבר על ערים שנשדדו ועל אל מואב שלא הושיע את עמו.

באגדות חז"ל הוא מתואר כגדול וחזק מאוד, כמו מגדל.
הם מקשרים את שמו לחיות פרא כדי להראות את כוחו.