סיכול ממוקד

סיכול ממוקד הוא פעולה שבה כוחות ביטחון פוגעים או הורגים פעילי טרור כדי למנוע פיגועים. ישראל פיתחה ושמה את המונח במהלך האינתיפאדה השנייה.

המונח "סיכול ממוקד" נטבע על ידי ממשלת ישראל ותיאר תחילה פעילות לצמצום איום מיידי, כמו "פצצה מתקתקת". בהמשך השתמשו בו גם לתיאור פעולות נגד פעילים בכירים בארגוני טרור. באנגלית המונח מתורגם לעתים קרובות ל-targeted killing.

מטרת ישראל היא למנוע פיגועים ולפגוע בארגוני הטרור. ישראל מציינת שהטקטיקה מכוונת נגד מי שנלחם נגדה, תוך ניסיון לא לפגוע באזרחים בלתי מעורבים. בית הדין הגבוה בישראל (בג"ץ) פסק ב-14 בדצמבר 2006 שהסיכול צריך לשרת מטרה מניעתית ולא ענישה.

כלי הטיס משמשים בדרך כלל לביצוע הסיכול. דוגמאות מצטברות הן מסוקי AH-64 אפאצ'י וכטב"מים מדגם הרמס 450. שיטות נוספות כוללות מטען נפץ מותקן, הטלת פצצות מונחות, ירי מטווח קרוב וירי צלפים. המודיעין מאתר מטרה, ולאחר אישור מזנקים כוחות ופועלים. בכל שלב יש אפשרות לבטל את התקיפה אם יש חשש לפגיעה בלתי-מידתית באזרחים.

למרות השם, קשה מאוד להבטיח פגיעה מדויקת בלבד. מחבלים מסתתרים בין אזרחים ולעיתים עושים שימוש במגן אנושי. דוגמה קשה היא הריגתו של סלאח שחאדה ביולי 2002, שבה נהרגו גם אזרחים.

מאז 2003 שיפר צה"ל טכניקות סיכול ממוקד כדי לצמצם אבדות אזרחיות.

השיטה שנויה במחלוקת. ארגוני זכויות האדם רואים בה לפעמים הוצאה להורג ללא משפט. מדינות רבות וגורמים צבאיים אחרים גם השתמשו בשיטות דומות. יש מי שטוענים שסיכול ממוקד הכרחי לצמצום טרור, ואחרים שסבורים שהוא לא תחליף לפעולה קרקעית רחבה.

בג"ץ קבע שכל מקרה ייבחן לגופו. בין העקרונות: השימוש צריך להיות מניעתי, לא כנקמה; היעד צריך להיות מעורב בפעילות טרור מתמשכת; יש להעדיף מעצר אם אפשר; ויש למנוע פגיעה בלתי-פרופורציונלית באזרחים.

בשנים 2002, 2003 היחס היה כ-1:1 בין מחבלים שנהרגו לאזרחים. עד סוף 2005 היחס השתפר לכ-1:28. ב-2006 עלה ל-1:10, ואז ב-2007, 2008 ירד שוב לכ-1:30. ארגון בצלם מדווח על נתונים שונים: בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2008 נהרגו לפי בדיווחיו 384 פלסטינים, מתוכם כ-60% היו מטרות ו-40% אזרחים. חוקרים טענו כי נתונים אלה צריכים להבחן בזהירות.

נזכרו בכירים שנחסלו בארגונים שונים, לדוגמה אחמד יאסין ואחמד ג'עברי. רשימות מפורטות בשנים השונות מתועדות במקור.

סיכול ממוקד הוא פעולה שבה צבא מנסה לפגוע בפעילי טרור כדי למנוע התקפות. "טרור" הוא פעולות מסוכנות שפוגעות באנשים.

המונח נוצר בישראל בזמן האינתיפאדה השנייה. באנגלית קוראים לזה "targeted killing".

המטרה היא למנוע פיגועים ולהגן על אזרחים. בית המשפט בישראל קבע ב-2006 שזה צריך להיות כדי למנוע סכנה, לא כדי לנקום.

השתמשו במסוקים כמו אפאצ'י ובכטב"מים. כטב"ם הוא כלי טיס בלתי מאויש, כלי מעופף ללא טייס בתא. גם משתמשים בטילים, פצצות וצוותי יבשה.
לפעמים מבטלים את הפעולה אם יש חשש לפגיעה באזרחים.

לפעמים קשה לפגוע רק במחבלים. חלק מהפעילים מסתתרים בין אזרחים. לפיכך, יש אזרחים שנפגעו בפעולות כאלה.

יש מי שאומר שזה נחוץ כדי להגן. יש גם מי שאומר שזה לא נכון כי זה לעתים ללא משפט.

בג"ץ אמר שבכל מקרה צריך לבדוק אם אפשר למנוע בלי להרוג. אם אפשר לעצור במקום, עדיפים מעצרים. אסור לפגוע הרבה באזרחים תמימים.