סילביו ברוקאן

סילביו ברוקאן (ברומנית: Silviu Brucan; 18 בינואר 1916, 14 בספטמבר 2006) היה פוליטיקאי, דיפלומט, סופר ופרשן פוליטי יהודי מרומני.

נולד בבוקרשט בשם סאול (שאול) ברוקר. אביו, אדולף ברוקר, היה יבואן טקסטיל; אמו נקראה אתל (אתי).

ב-1944 מונה לעורך הראשי של Scînteia, הביטאון של המפלגה הקומוניסטית (עיתון רשמי שלה). בתקופה זו קרא לדון למוות כמה פוליטיקאים רומנים, בהם יוליו מאניו.

אשתו, אלכסנדרה סידורוביץ', שימשה תובעת בבית הדין העממי. תובעת היא מי שמייצגת את המדינה במשפט.

בשנת 1955 מונה לשגריר רומניה בארצות הברית. בין 1959 ל-1962 היה הנציג של רומניה באו"ם. במקביל שימש כפרופסור למדעי החברה בפקולטה לרפואה בבוקרשט.

היה בקשרים טובים עם גאורגיו-דז', אך היה מתנגד לניקולאה צ'אושסקו, אותו תיאר כבור ופרנוידי. ברוקאן היה אחד מחותמי "מכתב השישה", מכתב של קומוניסטים בכירים שהתנגדו לצ'אושסקו. המכתב הוברח למערב באביב 1989.

בפרוץ המהפכה ב-1989 היה בין מייסדי חזית ההצלה הלאומית. אחרי החתימה הוא הוטל על מגורים כפויים בשכונת דמרואיה בבוקרשט. הוא ניבא כי יקח כעשרים שנה ליישם דמוקרטיה, ובשל כך כונה לעתים "הנביא מדמרואיה".

משנת 1996 שימש פרשן פוליטי בתוכנית "נביאי העבר" בערוץ Pro TV. חיבר מספר ספרים על הקומוניזם במזרח אירופה.

סילביו ברוקאן (18.1.1916, 14.9.2006) היה פוליטיקאי ודיפלומט מרומניה. פוליטיקאי הוא אדם שעוסק במדינה. דיפלומט הוא נציג של המדינה בחו"ל.

נולד בבוקרשט בשם סאול ברוקר. בשנות ה-40 היה העורך של Scînteia. Scînteia היה עיתון של המפלגה הקומוניסטית.

אשתו הייתה תובעת. תובעת היא מי שמייצגת את המדינה בבית משפט.

ב-1955 מונה לשגריר בארה"ב. בשנים 1959, 1962 היה נציג רומניה באו"ם. הוא גם לימד מדעי החברה בבוקרשט.

ברוקאן התווכח עם המנהיג ניקולאה צ'אושסקו. הוא חתם על "מכתב השישה", מכתב של כמה פוליטיקאים שהתנגדו למנהיג. המכתב הוברח למערב ב-1989.

בפרוץ המהפכה ב-1989 עזר להקים את חזית ההצלה הלאומית. אחרי זה חויב לגור בשכונת דמרואיה. הוא אמר שיעבור כ-20 שנה עד שיבנו דמוקרטיה. בגלל זה קראו לו "הנביא מדמרואיה".

מאוחר יותר הופיע בטלוויזיה וכתב ספרים על הקומוניזם (שיטה פוליטית בעבר במזרח אירופה).