סילואן

סילוואן (בערבית: סَلְוָאן), המכונה גם כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים. היא שוכנת על שלוחה היורדת מהר הזיתים ומשני צדי נחל קדרון, בסמיכות לאזור המכונה "האגן הקדוש". השכונה גובלת בעיר העתיקה, בהר הזיתים ובג'בל מוכבר. היא מחולקת לשכונות-משנה כמו סילוואן אל-ווּסטא, ואדי חילווה, אל-בוסתאן ובטן אל-הווא. הבתים בנויים בצפיפות על מדרון תלול.

השם מגיע מ"שילוח", תעלת מים וחורבה ליד מעיין הגיחון. בריכת השילוח הייתה מאגר המים של ירושלים בתקופת בית המקדש. שם זה עבר שינויים לשפות שונות ונשמר בצורות כמו סילואה וסילוואן. אתר העיר דוד, הנמצא בואדי חילווה, נחשב למקום שבו שכנה ירושלים הקדומה. בתקופות שונות שימשו מערות במקום לקבורה ולדיור נזירים. בחפירות של 1968 נעשו גילויים של מערות וכתובות עתיקות, ויש בו קברים בולטים כמו קבר בת־פרעה.

במאות קדומות, יהודים קראים (זרם יהודי דתי) הקימו שכונה בצד המערבי של המדרון וקראו לה "צלע האלף". יישוב זה התקיים כמה מאות שנים.

על פי מסורת מקומית, הכפר נוסד בזמן שלטונו של עומר בן אל-ח'טאב, שניתנה בו קרקע למתיישבים סביב המעיין. הכפר מוזכר גם בכתבים ממסעי נוסעים מהמאה ה-10.

הכפר החל להתפתח במאה ה-16. התושבים התפרנסו מחקלאות והשקיית אדמות ממי הגיחון, וממכירת מים לתושבי העיר העתיקה. מטיילים ורשומות מאפיינות את תושבי הכפר במגוון תיאורים, חלקם חיוביים וחלקם ביקורתיים. ב-1915 חיו במקום כ־500 תושבים. בתקופת המנדט החלה ספיחה של חלקים מהכפר לתחום העיר, והתהליך הסתיים בתקופה הירדנית ב-1952. ערב מלחמת ששת הימים היו באזור כ־12,000 תושבים.

משפחת מיוחס הייתה המשפחה היהודית הראשונה שהתיישבה בסילוואן בשנת 1873. יוסף מיוחס היה סופר ופעיל תרבותי שתיאר את חייו והתלאות בספריו.

בשנת 1881 עלו יהודים מתימן שחלקם התיישבו בצלע הר הזיתים והקימו את "כפר התימנים" או "כפר השילוח". מקימים וסייעים מקומיים ובינלאומיים סייעו בהקמת בתי מגורים, בור מים, מרפאה ובתי כנסת. בשיאו של המקום התגוררו שם כ-160 משפחות. במהלך שנות ה-1920 וה-1930 נחלו התיישבות זו פרעות ותקופות של אלימות, וחלק מהתושבים עזבו או גורשו על ידי הרשויות. מקורי עזרה מקומיים גם הסתירו והצילו חלק מהתושבים בתקופות קשות.

משנות ה-1980 החלו משפחות יהודיות לחזור לאזור העיר דוד דרך עמותות כמו אלע"ד. מאז נערכו כניסות של משפחות לבתים שונים בשכונה, ובחלק מהמקרים זה גרר מחלוקות משפטיות וחברתיות. נכון ל־2012 חיו בסילוואן כ־19,000 תושבים, רובם ערבים ולמעלה מ־500 יהודים. לפי עיריית ירושלים ב־2017 האוכלוסייה עמדה על 19,771 תושבים. עד תחילת 2016 חיו בסילוואן יותר מ־62 משפחות יהודיות. ב־2018 אושרו פרויקטים של שימור מורשת ואישורי בעלות שהובילו גם לפינוי משפחות באזורי הקדש.

לצד מאבקים משפטיים ומפגשים אלימים, יש גם יחסי שכנות ושיתוף פעולה. ילדים מערביים ויהודיים משחקים יחד, מתקיימים ביקורים הדדיים ויש פעילות משותפת לשיפור התשתיות.

יש תמונות של שכונת סילוואן, מבט מעיר דוד, סימטאות, מערות קבורה ושרידי אתרים ארכאולוגיים.

סילוואן היא שכונה במזרח ירושלים. משפחות ערביות וחלק מהן יהודיות גרים שם. השכונה יושבת על מדרון ליד הר הזיתים ונחל קדרון.

בריכת השילוח היא בריכה קדומה שמילאה מים לעיר. היא קשורה למעיין הגיחון. ליד הבריכה יש את אתר "עיר דוד". זה מקום עתיק שבו עמדה ירושלים הרבה זמן לפני מאות שנים. במקום יש מערות וקברים ישנים.

לפני הרבה שנים התיישבו כאן גם יהודים משבט קראים ובנו שכונה קטנה בשם "צלע האלף".

יש מסורת שאומרת שהאזור נמסר לתושבים בתקופת הח'ליפה עומר. נוסעים הקדומים כתבו על המקום.

במאות האחרונות התפתחה במקום אוכלוסייה חקלאית. תושבים השקו שדות ממי המעיין ומכרו מים לשכנים. עד שנת 1915 חיו כאן כמה מאות אנשים. לפני 1967 גרו באזור אלפים.

בשנת 1881 עלו יהודים מתימן. הם בנו את "כפר התימנים" עם בתי כנסת ובור מים. אחר כך היו פרעות (אירועים אלימים) וקבוצות עזבו את המקום. חלק מהשכנים עזרו והסתירו אנשים ברגעים קשים.

משנות ה-80 חזרו לשכון שם משפחות יהודיות. זה יצר מחלוקות וחלק מהמקרים הגיעו להליכים משפטיים. בשנת 2012 חיו בסילוואן כ־19,000 איש.

יש גם רגעים של שכנות טובה: ילדים מהשכונה משחקים יחד ולעתים עושים פעילויות משותפות.

יש תמונות של הסמטאות, מערות ועיר דוד.