עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הייתה גל עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א, תרמ"ב (1881), קצת לפני העלייה הראשונה. השם נלקח מהפסוק "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְּתָמָר" והקשר נוצר מכך ש"בתמר" הוא שינוי סדר האותיות של המילה תרמ"ב.

הרב שלום אלשיך כתב שהשמועה שרוטשילד קנה אדמות בארץ הקודש עוררה רצון לעלות. רוטשילד התחיל בפועל רק ב־1883, ולכן ייתכן שהשמועות נבעו מפעולותיו של לורנס אוליפנט, שפעל להתיישבות יהודית באזור הגלעד. בכל מקרה, השמועות הובילו רבים למכור רכוש ולצאת לדרך. כניסת העות'מאנים למרכז הארץ בשנות ה־70 של המאה ה־19 הפכה את התנועה באזור לקלה יותר. החידושים הטכנולוגיים שלהם, כמו דואר סדיר וטלגרף, והקשרים עם סוחרים ומבקרים העמיקו את הקשר בין יהודי תימן לקהילות בארץ־ישראל.

העולים מתימן היו דתיים ואפילו עבדו בעבודות שונות לשמר את פרנסתם. מסעם עבר דרך בומביי (מומבאי), בצרה (עיראק) ואז לאלכסנדריה שבמצרים, לפני שנכנסו ליפו. בארץ הם התקשו במיוחד עם דיור ופרנסה. חלקם הקימו את שכונת כרם התימנים בצפון יפו. אחרים מצאו פרנסה בחקלאות במושבות יהודה והשרון או במלאכות כמו בניין, צורפות ועבודת אבן. בנוסף למשאבים הכלכליים, הם סבלו מניכור מצד חלק מהאשכנזים וחוסר יכולת קבלת עזרה מספקת מהעדה הספרדית. חלק מהירושלמים אף הטילו ספק במוצאם ובכך דחקו את עולי תימן להסתגר בתוך הקהילה שלהם.

גל עלייה שני בראשות הרב סעדיה מדמוני הגיע לירושלים ונאלץ להתמודד עם בעיית דיור קשה. רבים גרו בתחילה במערות ובפחונים סביב כפר השילוח. ישראל דב פרומקין, עורך העיתון "חבצלת" ואיש היישוב הישן, הקים קרן "להצלת נדחי ישראל" כדי לעזור להם. הקרן קיבלה חלקת אדמה בכפר השילוח ובנתה כ־65 דירות באורך, שכל משפחה נזקקה גרה בהן לסירוגין. נבנה גם בית כנסת ששרד את חורבן הכפר ב־1937 וחזר לשמש כבית כנסת ב־2014. עם הזמן משפחות קנו אדמות ובתים בכפר. בשיאו התגוררו שם כ־150, 200 משפחות, והקהילה פיתחה מוסדות ציבור כמו בתי כנסת, מקוואות, מרפאה ובית ספר. פרנסתם התבססה על חקלאות, גידול בקר ועבודות אבן, כולל מצבות בהר הזיתים.

עליית אעלה בתמר הייתה עליית יהודים מתימן לארץ ישראל בשנת תרמ"א, תרמ"ב (1881). השם נוצר כי "בתמר" הוא ערבוב אותיות של המילה תרמ"ב.

בקהילה שמעו שמישהו קנה אדמות בארץ. זה גרם לרבים למכור את רכושם ולעזוב. בנוסף, העות'מאנים שלטו באזור ועשו דברים כמו מסר דואר וטלגרף. זה עזר לאנשים לדבר ולהגיע רחוק יותר.

העולים היו דתיים ועבדו קשה. הם נסעו דרך בומביי, בצרה ואז לאלכסנדריה לפני שעלו ליפו. בארץ היו להם שתי בעיות גדולות: למצוא מקום לגור ופרנסה לפרנסת המשפחה. כמה הקימו את שכונת כרם התימנים בצפון יפו. אחרים עבדו בחקלאות, בבנייה ובעבודות אבן.

בגל השני רבים התיישבו סביב כפר השילוח. בהתחלה הם גרו במערות ובפחונים. איש בשם ישראל דב פרומקין ארגן כסף ועזר לבנות דירות. נבנו כ־65 דירות ובית כנסת. הבית הגדול שרד גם אחרי שהכפר נהרס ב־1937. אחר כך המשפחות קנו בתים ואדמות. בכפר היו בתי כנסת, מקוואות, חנות ובית ספר. האנשים עבדו בחקלאות, בגידול בקר ובעבודות אבן.