סיסרא

ציור של ארטמיזיה ג'נטילסקי (שמן על קנבור, 1620) מוצג במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט.

סיסרא היה שר הצבא של יבין מלך חצור לפי המקרא. בסיסו המרכזי היה בחרושת הגויים. הוא היה שר רכב, מפקד המרכבות, וצבאו כלל 900 מרכבות מברזל. במשך כעשרים שנה לחץ סיסרא על שבטי ישראל וניהל מספר עימותים צבאיים מולם. הוא הוביל את צבאו בקרב נגד לוחמי זבולון ונפתלי בהנהגת ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה.


במרד ישראל בחצור נאבקו לוחמי השבטים נגד צבאו של יבין בהר תבור ובעמק יזרעאל, ליד נחל קישון. שבטי ישראל היו נחיתים במספר ובטכנולוגיה לעומת חצור, שאפשרה לה 900 מרכבות ברזל. עם זאת, סופת רעמים וגשם שפרצו אז באזור הפריעו לסוסים ולפרשים של הכנענים. נחל קישון נשטף והמרכבות שקעו בבוץ או נגרפו בזרם, מה שסייע לניצחון הישראלי.


לאחר קרב שנחל תבוסה, סיסרא נמלט רגלית ומצא מקלט באוהלה של יעל, אשת חבר הקיני. הוא ביקש לשתות; יעל נתנה לו חלב. כשהוא נרדם היא תקעה יתד אוהל בגופו באמצעות מקבת. מקבת היא כלי דמוי פטיש. כך מצא את מותו.

במסורת חז"ל מוזכר גם דיון על יחסי המין בין יעל לסיסרא, והגמרא מפרשת חלק מהתיאורים במקרא באופן זה.

ההרג זכה להשוואה למיתוס יהודית והולופרנס, שבו דמות נשית גורמת למות מפקד אויב בדרך שידועה בספרות.


בשירת דבורה לאחר הניצחון מוזכרת יעל לשבח. אם סיסרא מוזכרת שם בלגלוג.


במדרשים ובאגדות חז"ל מוזכרים פרטים שונים על בניו של סיסרא ולימודם, והונחו פירושים שונים על חלק מהאירועים.


מוצאו ושורש שמו של סיסרא שנויים במחלוקת. רוב החוקרים סבורים שהשם אינו שמי. הוצעו כמה השערות: קשר לשמות כנעניים מתקופת רעמסס, הצעה שהשם הוא תאופורי שמשמעותו קשורה לבעל, וכן הצעות הקושרות את השם לציוויליזציות ימיות של יוון ומינואן או לגויי הים ולסרדיניה. יש הראיות לשימור צלילים דומים בכתבים עתיקים ובצורות יווניות של השם.


המשורר חיים גורי כתב שיר על אם סיסרא בהשראת הפסוקים בשירת דבורה.

יש ציור של סיסרא מאת ארטמיזיה ג'נטילסקי משנת 1620 במוזיאון בבודפשט.

סיסרא היה מפקד צבא אצל מלך חצור. בסיסו נקרא חרושת הגויים. לצבאו היו 900 מרכבות. מרכבות הן עגלות לחימה עם סוסים.


שבטי ישראל שלחו לוחמים נגד צבא חצור. הקרב היה בהר תבור ובעמק יזרעאל, ליד נחל קישון. פתאום פרצה סופת גשם. המים והבוץ גרמו למרכבות לשקוע. בגלל זה שבטי ישראל ניצחו.


אחרי הקרב סיסרא ברח רגלית. הוא נכנס לאוהלה של יעל, אשת חבר הקיני. יעל נתנה לו חלב לשתות. כשהוא ישן, היא הדביקה בתוכו יתד של אוהל בעזרת מקבת. יתד הוא מוט עץ או ברזל של אוהל. מקבת היא כלי דמוי פטיש. כך סיסרא מת.

סיפורים עתיקים מדברים גם על פירושים שונים לאירוע הזה.


אחרי הניצחון דבורה שרה שיר. בשיר היא מהללת את יעל ובוזה את אם סיסרא.


חוקרים לא מסכימים מה המשמעות של השם סיסרא. יש מי שחושבים שהשם לא שמי. הוצעו קשרים לשמות עתיקים של עמים ימיים ולשפות אחרות.


המשורר חיים גורי כתב שיר על אם סיסרא.