סיעת יחיד היא סיעה בכנסת שבה יש רק חבר כנסת אחד. הכנסת היא בית המחוקקים של ישראל. בעבר היו רשימות שקיבלו מנדט בודד; מנדט הוא מושב בכנסת. היום זה כמעט בלתי אפשרי בעקבות העלאת אחוז החסימה, האחוז המינימלי מהקולות שצריך לקבל כדי להיכנס לכנסת. בשל כך הדרך היחידה ליצור סיעת יחיד כיום היא לפרוש מסיעה קיימת, או שכל חברי הסיעה יתפטרו חוץ מאחד.
בעבר, כשהאחוז היה נמוך, נבחרו רשימות שזכו במנדט אחד. לאחר העלאות אחוז החסימה האפשרות הזו הפכה לתיאורטית. חוק בשם בדר-עופר, שמסדיר חלוקת מנדטים וקולות עודפים, מעדיף רשימות שקיבלו מספר מנדטים גדול. מקרה מיוחד אירע בבחירות לשם שהרשימה הציגה מועמד יחיד וקיבלה מספיק קולות כדי לממן שני מנדטים, מה שהוביל לבחירת המועמד היחיד.
כבר בכנסת הראשונה נוצרו מקרים של פרישה מסיעות והקמת סיעות יחיד. ועדת הכנסת נטתה שלא להכיר בסיעה אם יש רק חבר אחד, אך נתנה זכויות מסוימות לחברי יחיד. דוגמאות בולטות כללו פרישות ושינויים של חברים מפלגתיים בולטים בתקופות שונות.
במקרה ידוע משנת 1985 סיעת יחיד רצתה להגיש הצעת אי-אמון בממשלה. יושב ראש הכנסת דחה זאת תחילה, אך בית המשפט קבע שסיעת יחיד אכן רשאית להגיש הצעת אי-אמון. לעומת זאת, חבר כנסת שהוגדר 'חבר כנסת יחיד' ולא סיעה מאורגנת אינו רשאי להגיש הצעת אי-אמון.
אם חבר כנסת מוצא מהישיבה, חבר מסיעה רגילה לא יכול לחזור. חבר מסיעת יחיד יכול לשוב לישיבה למטרה של הצבעה בלבד.
לאחר משברים פוליטיים והפגנות בשנות ה-90, התוקן חוק היסוד כדי לצמצם התפלגויות. נקבע כי פרישה תקפה רק אם מצטרפים לפחות מחצית מהחברים או במקרים מוסכמים. נוסף על כך הושתו סנקציות על מי שמתפצל, כולל איסור להתמודד בבחירות הבאות מטעם סיעתו החדשה.
אם החבר הפורש לא מודיע על הקמת סיעה חדשה, או אם ועדת הכנסת לא מאשרת את הסיעה, הוא מוגדר כחבר כנסת יחיד. במצב זה הוא זוכה לזכויות רבות שמוקנות לסיעה, אך אינו יכול להגיש הצעת אי-אמון, אינו מקבל חדר סיעה במשכן הכנסת, ואינו מקבל מימון מנהל סיעה.
סיעת יחיד היא סיעה בכנסת שבה יש רק חבר אחד. הכנסת היא המקום שבו מחוקקים את החוק. מנדט זה מושב בכנסת. אחוז החסימה הוא מספר הקולות המינימלי כדי לקבל מושב.
לפני שנים היה אפשר שהרשימות יקבלו מנדט אחד בבחירות. אחר כך העלו את אחוז החסימה וזה קשה יותר היום. לכן בדרך כלל סיעת יחיד נולדת כשחבר כנסת פרש מסיעה קיימת.
לפעמים רשימות קטנות הצליחו לזכות במנדט אחד. מקרה מעניין היה רשימה שהציגה מועמד אחד וקיבלה מספיק קולות כדי לזכות בשני מנדטים. בגלל זה נבחר רק המועמד שהופיע ברשימה.
בכנסת היו פעמים שחבר פרש והקים סיעה של איש אחד. לעיתים ועדת הכנסת לא הכירה בסיעה כזו, אבל נתנה לחבר זכויות מסוימות.
סיעת יחיד יכולה לנסות להגיד שהממשלה לא עובדת טוב. בבית משפט נקבע פעם שסיעה כזו יכולה להגיש הצעת אי-אמון. אך חבר בודד שאינו סיעה מאורגנת לא יכול להגיש הצעה כזו.
אם מוציאים מהדיון חבר סיעת יחיד, הוא יכול לחזור רק כדי להצביע.
היו מחאות נגד שיטות כאלה. החוק שונה כך שפרישה מסיעה מוכרת רק במצבים מסוימים. מי שמתפצל עלול לא להתאפשר להתמודד בשם הסיעה החדשה בבחירות הבאות.
חבר שלא הקים סיעה מאושרת מוגדר כחבר כנסת יחיד. הוא מקבל חלק מהזכויות, אבל לא זכאי לחדר סיעה ולא למימון מנהל סיעה, וגם לא יכול להגיש הצבעה של אי-אמון בממשלה.
תגובות גולשים