«סיפורו של הסוחר» הוא אחד מסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר, משורר אנגלי מהמאה ה-14. המבקרים מבחינים שהסיפור מושפע ממקורות קודמים, למשל בוקאצ'ו והמסורת היוונית של תיאופרסטוס.
הדמות המרכזית נקראת ג'ניוארי. הוא senex amans, זקן אוהב, כלומר גבר מבוגר שמתחיל מערכת יחסים מרומנטית. ג'ניוארי אביר כבן שישים מפאביה, עיר בלומברדיה שידועה בבנקים ובבתי-הבושת שלה. הוא מתחתן עם מיי, צעירה, בעיקר מתוך תאווה. מיי נישאת גם כדי לקבל את רכושו של ג'ניוארי ולפעול לפי נורמות חברתיות.
מיי אינה מסופקת מבחינה רומנטית אצל ג'ניוארי. היא מתחילה קשר עם דמיאן, נושא-הכלים של בעלה. בסצנה חשובה מתרחשת בגנו, locus amœnus, מקום נעים וירוק. מיי וּדמיאן מתנשקים במגדל עץ מעל גבי ג'ניוארי, בעוד הוא עיוור. היא מבקשת אגס מהעץ, והוא עוזר לה לטפס על גבו.
האלים פלוטו ופרוספרינה צופים ופועלים. פלוטו מחזיר לג'ניוארי את הראייה. פרוספרינה, בתגובה, נותנת לנשים כישרון לשכנע בדיבור. כשג'ניוארי רואה את הבגידה, מיי מצליחה להטיל עליו ספק ולספר שהמראה מטעה.
יש ויכוח אם הסיפור הוא פבליאו (fabliau), סוגה קצרה, מצחיקה ולעתים גסה. התיאורים המיניים והסיום הקומי מעודדים לראותו כפבליאו. חלק מהמבקרים, כמו דרק פירסול, מסכימים עם זה. אחרים, כמו מוריס הוסי, טוענים שצ'וסר מוסיף עומק פילוסופי, ולכן הסיפור עולה מעל סוגת הפבליאו.
«סיפורו של הסוחר» נכתב על ידי ג'פרי צ'וסר במאה ה-14. זהו סיפור על אנשים ומערכות יחסים.
הגיבור הראשי הוא ג'ניוארי. הוא זקן שאוהב צעירה. המשמעות של senex amans: איש מבוגר שזוכה לאהבה. ג'ניוארי מתחתן עם מיי, צעירה, כי רוצה חברה ולעתים גם בגלל רכוש.
מיי מתחבבת על דמיאן, איש צעיר שעובד אצל ג'ניוארי. הם נפגשים בגינה יפה, locus amœnus, מקום נעים עם עצים וגפן. דמיאן מסתתר על עץ, ומיי עולה עליו כדי להיות קרובה אליו.
האלים פלוטו ופרוספרינה מביטים. פלוטו נותן לג'ניוארי לראות שוב. פרוספרינה נותנת לנשים יכולת לשכנע במילים. כאשר ג'ניוארי רואה את הבגידה, מיי משכנעת אותו לחשוב אחרת.
לומדים אם זה פבליאו, סיפור קצר ומשעשע. חלק חושבים שזה בעיקר בדיחה גדולה. אחרים חושבים שיש בו גם רעיונות עמוקים.