סליה קרוז (Celia Cruz; 21.10.1925, 16.7.2003) הייתה זמרת סלסה, ז'אנר מוזיקלי לטיני שמח וקצבי, עם ריקוד נלווה. היא זכתה בשלוש פרסי גראמי וארבעה פרסי גראמי לטיני. כמה מאלבומיה הגיעו למעמד אלבום זהב.
נולדה בהוואנה בשם אורסולה הילאריה סליה קארידאד קרוז אלפונסו. צעירותה הופיעה במופעי קברט בתמיכת דודתה, בעוד שביתה רצה שתלמד ותהיה מורה לספרדית. המורה שלה עודד אותה לפתח קריירה מוזיקלית, והיא החלה להתחרות ולשיר ברדיו.
הפריצה הגיעה ב-1950 כשהחליפה זמרת בלהקה הקובנית Sonora Matancera. בהתחלה הקהל היה סקפטי, אך הלהקה המשיכה לתמוך בה והצליחה. קרוז הפכה לפופולרית בקובה ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית. הסימן המסחרי שלה היה הקריאה ¡Azúcar! ("סוכר"), שאותה נהגה להשתמש בתחילת הופעותיה.
לאחר המהפכה הקובנית עזבה קרוז את קובה והיגרה לארצות הברית. ב-1961 הופיעה עם להקתה בניו יורק. ב-1962 נישאה לחצוצרן הלהקה, פדרו נייט. ב-1965 היא עזבה את הלהקה איתו; מאוחר יותר נייט הפך למנהל הופעותיה. בשלב זה היא כבר הייתה אזרחית ארצות הברית ולכן נאסר עליה לחזור לקובה.
ב-1974 הקליטה אלבום מוצלח עם ג'וני פאצ'קו והצטרפה להרכב 'פאניה אול סטארס', שהוציא סיבובי הופעות בינלאומיים. בשנות ה-80 חיזקה את פעילותה באמריקה הלטינית, לעיתים כמבצעת יחידה ולעיתים בשיתופי פעולה.
ב-1989 זכתה בפרס גראמי על שיתוף הפעולה עם ריי בארטו, "Ritmo en el Corazon". ב-1994 קיבלה את המדליה הלאומית לאמנויות מארצות הברית. ב-2002 ו-2003 זכתה שוב בפרסי גראמי על האלבומים "La Negra Tiene Tumbao" ו-Regalo Del Alma. כמו כן זכתה בארבע פרסי גראמי לטיני בקטגוריות שונות של מוזיקה לטינית וסלסה.
בשנת 2001 השתתפה בשיר. ב-2003 מתה לאחר שחלתה בסרטן המוח. לאחר מותה נערכו טקסי הוקרה בערים אמריקאיות עם קהילות קובניות, והיא נקברה בברונקס בלב ארצות הברית, עם אדמה שהובאה עבור קבורתה מגואנטנמו, לפי בקשתה. אלבומה האחרון, "Regalo del Alma", יצא אחרי מותה ב-2004.
נכון לאפריל 2025 הוכרז כי קרוז תזכה בפרס "אגדה" בטקס Billboard Latin Women in Music Awards, ובמחווה חגיגית לציון 100 שנה להולדתה ישתתפו אמניות בולטות.
סליה קרוז (1925, 2003) הייתה זמרת מקובה. היא שרה מוזיקת סלסה. סלסה היא מוזיקה לטינית קצבית וריקודים.
נולדה בהוואנה ושמה המלא היה אורסולה הילאריה סליה קארידאד קרוז אלפונסו. בגיל צעיר הופיעה במופעים. המורה שלה עודד אותה לשיר יותר.
ב-1950 החליפה זמרת בלהקה גדולה והפכה מוכרת. הסימן שלה היה הצעקה ¡Azúcar! שמשמעותה "סוכר". היא השתמשה בצעקה כדי לפתוח הופעות.
אחרי המהפכה הקובנית היא עזבה לארצות הברית. ב-1962 נישאה לפדרו נייט, שהיה חצוצרן. בשנות ה-70 הצטרפה להרכב מפורסם בשם פאניה אול סטארס, והופיעה ברחבי העולם.
זכתה במספר פרסי גראמי, פרסים חשובים למוזיקה. ב-2003 חלתה במוח ונפטרה. לאחר מותה יצא אלבומה האחרון, "Regalo del Alma".
היא הובאה לקבורה בברונקס. לפי בקשתה הוכנסה עימה אדמה ממקום בקובה שנקרא גואנטנמו. ב-2025 הוכרזה מחווה גדולה לציון מאה שנים להולדתה.
תגובות גולשים